בשנה החולפת, מאז הרבעון הראשון של שנת 2010 עלו המחירים שקלית נומינלית בערים שנסקרו בשיעור ממוצע של 12.3% (בתקופה זו עלה מדד המחירים לצרכן ללא דיור בשיעור של 3.3%), כך עולה מנתוני השמאי הממשלתי.
בשנתיים החולפות, מאז הרבעון הראשון של שנת 2009 (עיצומו של משבר הסאב-פריים) עלו המחירים שקלית נומינלית בערים שנסקרו בשיעור ממוצע של 29.4%.
ברבעון הראשון של שנת 2011 בהשוואה לרבעון שלפניו, נצפתה מגמת עליה בשיעור ממוצע נומינלי שקלי של כ- 2.5%. בתקופה זו עלה אינדקס המחירים הכללי ללא דיור בשיעור של כ- 0.7%.
השמאי הממשלתי מסביר, כי על מחירי הדירות משפיעים משתנים רבים. רמת ההשפעה של כל אחד מהמשתנים לבדו קשה למדידה ולניתוח. אולם נראה, כי המלאי הנמוך של דירות חדשות בלתי מכורות, של כ - 14,000 דירות הוא הגורם המשפיע ביותר ומביא ללחץ מתמשך לעליה במחירי דירות.
מצד הביקוש, לעומת זאת, קיימים משתנים רבים בעלי השפעות מנוגדות: ציפיות להמשך הצמיחה, ציפיות להמשך העליה בשער הריבית הריאלי וציפיות לנקיטת צעדים ממשלתיים להורדת מחירי הדירות. נראה כי השפעתם של גורמים אלה יחד חלשה ביחס להשפעת נתון ההיצע.
קיימים משתנים נוספים שהשפעתם מועטה יחסית, כגון: שינוי האיטי בסטנדרט הבניה, ציפיות לאינפלציה (שמגבירה את הרצון להשקיע בנכסים ריאליים), שינויים בשווי נכסי הציבור האחרים ועוד.