נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אהרון ברק והראשון לציון הרב שלמה עמאר השתתפו היום (יום חמישי) ביום עיון חגיגי לכבוד הוצאת ספרו של פרופ' אליאב שוחטמן – "סדר הדין בבית הדין הרבני".

מחבר הספר פרופ' אליאב שוחטמן מומחה למשפט עברי, מרצה במכללת שערי משפט ולשעבר באונ' העברית מנסה בספרו החדש לאגד את כל סדרי הדין וזכויות בעלי הדין במערכת בתי הדין הרבניים. "מערכת סדרי הדין נועדה כדי שהצדדים ידעו את ההליכים שהם צריכים לנקוט על מנת לממש את זכויותיהם. סדרי הדין קובעים גם את הדרך שבה הדיינים צריכים לפעול. עד היום ההלכה היהודית לא ייחדה ספר ספציפי שיעסוק בסדרי הדין כפי שיש במשפט הכללי. בספרות ההלכתית זה מופיע לסירוגין בהלכות דיינים, טוען ונטען וכו'. כדי לאתר הלכה מסוימת שנוגעת בענייני סדרי הדין צריכים לאסוף ממקומות שונים. לכן רציתי לקבץ את כל ההלכות שמופיעות בספרות ההלכה לספר אחד, כך שכל שמי שיבוא היום בשערי בית הדין ידע את הכללים".

פרופ' שוחטמן מסביר שסדרי הדין בבתי הדין שונה לעיתים בצורה מהותית מסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט בארץ, "בכל מה שקשור לסתירת הדין, כאשר מתגלה בבית הדין שפסק דין מסוים התבסס על טעות, או אם התגלו ממצאים חדשים, גם אם נגמר הדין,  ניתן לפתוח מחדש בהליך סתירת הדין כי הדין חייב להיות דין אמת. לעומת זאת בהלכות סדר הדין האזרחי בבתי המשפט שוררת התפיסה שמעשה בית המשפט הוא סוף פסוק. גם בענייני התיישנות, בבתי המשפט אם עברו שבע שנים אדם לא יכול עוד לתבוע את חברו. לעומת זאת בבתי הדין אין התיישנות. גם אם חלפו שלושים שנה ניתן לתבוע".

פרופ' שוחטמן רואה את עצמו עד היום כבן תורה שאמון על כללי המשפט העברי כפי שנהוגים בבתי הדין הרבניים. "אני אמנם איש אקדמיה, אבל במקור אני יוצא ישיבת מרכז הרב ואני רואה את עצמי עד היום כאיש הישיבה. בספרי לא חידשתי דבר אלא הבאתי את הדברים כמות שהם, כפי שהם מופיעים בספרות ההלכתית וכפי שנפסקו בבתי הדין הרבניים. מבחינתי הקו ההלכתי מחייב יהודים שיש להם דין ודברים ביניהם ליישב את הסכסוך באמצעות דין תורה. כמובן שהיום במציאות שחלק מציבור אינם שומרי תורה ומצוות ולא תמיד ניתן לכפות את בית הדין על הצד השני, נמצאו פתרונות שמתירים פנייה לערכאות, אבל הבסיס חייב להיות דין תורה".

מחבר הספר "סדר הדין בבית הדין הרבני" אומר כי למרות שבתי הדין מכריעים על פי כללי התורה, קשה לומר שבתי המשפט הכלליים לא עושים משפט צדק, "גם בבתי המשפט יש כוונה שמשפט הצדק ייעשה. כל שיטת המשפט גם היא פועלת על פי מערכת כללים קבועה שתכליתה לעשות משפט צדק. הבעיות שקיימות לדוגמא בריבוי הגשת עתירות פוליטיות לבג"ץ לא בהכרח נובעות בגלל שהם לא דנים דיני תורה אלא מנימוקים אחרים. בצעירותי היה מקובל בבג"ץ שאדם שמגיש עתירה חייב להראות את הזיקה האישית שלו לעניין. היום מגישים עתירות בעניינים ציבוריים גם אם אין זיקה אישית".

פרופ' שוחטמן קובע שהכרעת הדין במשפט קצב תחייב גם את בתי הדין. "על פי המצב המשפטי היום. מקובל שמבחינה הלכתית לא ניתן לקיים דין תורה במישור הפלילי, גם קהילות ישראל בחו"ל לא דנו דיני עונשים, גם בספרד בימי הביניים דנו לפי תקנות הקהל. ולכן גם היום במדינת ישראל הרבנים מקבלים את זה שאי אפשר לקיים דין תורה כי אין סנהדרין, ולכן בנושאים פליליים ההלכה היהודית מכירה בתוקף של הדין הפלילי. בוודאי היום כשמדינת ישראל מחוקקת את החוקים בכנסת כולל חוקים פליליים זה מחייב גם מבחינת דיני התורה. ולכן במשפט הזה (משפט קצב ב.ט) יש הכרה מלאה של דין תורה בכל מה שנעשה בדין הפלילי. גם מורי ורבותי הרבנים הגאונים הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו זכר צדיקים לברכה, עסקו בנושא הזה בכרך ג' בתחומין ואמרו דברים ברוח דומה".