שופט בית המשפט העליון, השופט דנציגר, החליט לקבל את בקשתו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, לדחות את ביצוע גזר דינו עד להשלמת הליך הערעור בעניינו.
כזכור, קצב הורשע והושת עליו עונש של שבע שנות מאסר בפועל ועוד שנתיים על תנאי. השופט דנציגר הורה על עיכוב ביצוע גזר דינו, אך עם זאת קבע כי "דרכונו של המבקש (קצב) ימשיך להיות מופקד במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. למותר לציין כי חל איסור מוחלט על יציאתו של המבקש את גבולות המדינה. בנוסף לכך, המבקש יחתום על ערבות עצמית בסך של 100,000 ש"ח".
את החלטתו קיבל השופט בניגוד לעמדת פרקליטות המדינה שקבעה כי "עיכוב ביצוע עונשו של המבקש עלול לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט", ודרשה להתייחס אליו כאל עבריין רגיל. "בכל תיק אחר של עבירות מין חמורות היה המורשע מתחיל בריצוי מיידי של עונש המאסר בפועל וכך יש לנהוג גם בעניינו של המבקש", קבעה הפרקליטות.
בהכרעתו כותב השופט דברים המתקבלים בברכה בקרב פרקליטיו של קצב שכן הוא קובע כי "לא ניתן לומר כי סיכויי ערעורו של המבקש הינם משוללי יסוד כלשהו, זאת כמובן מבלי לקבוע מסמרות בדבר. כתב הערעור ביחס לעבירות הנ"ל כולל טענות שלכאורה לא ניתן לומר לגביהן כי הן טענות בעלמא או "טענות בדים". הדברים מפיחים רוח חיים מסויימת באנשיו של קצב על אף שהשופט הקפיד להדגיש מיד כי "אין באמור בהחלטה זו כדי לקבוע ממצא שיפוטי כלשהו באשר לטענות מי מהצדדים. יודגש, הכרעתי מוגבלת לשאלת עיכוב ביצוע גזר הדין ואין בה כדי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הערעור".
ליאור קצב, אחיו של משה קצב, בירך ואמר "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו".