השימוש ברשת חברתית מעלה את הסיכוי ליצירת קשר עם אדם לא מוכר ולפגישה עמו, למרות שמעטים ממי שיצרו קשר עם אדם לא מוכר או נפגשו עמו דיווחו כי הוטרדו באופן כלשהו מקשר זה.
ממסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת דיון שיתקיים מחר עולה כי הפעילות הממשלתית להגנה על ילדים ובני נוער המשתמשים ברשתות חברתיות מתמקדת בעיקר בפעילות חינוכית לתלמידים, למורים ובמידה מסוימת גם להורים.
לפי מחקר מקיף שערך האיחוד האירופי ב-2010, ל-59% מן הילדים בני ה-16-9 יש פרופיל ברשת חברתית – ל-26% מבני ה-10-9, ל-49% מבני ה-12-11, ל-73% מבני ה-14-13 ול-82% מבני ה-16-15.1 נתוני הרשת החברתית "פייסבוק" מעידים כי כ-18% מן המשתמשים ברשת בישראל (כ-600,000 משתמשים) הם ילדים ובני נוער, כמחציתם בני 15-13 ומחציתם – בני 16 ו-17. יש קושי ללמוד מנתונים אלו על שיעור בני הנוער המשתמשים ברשתות חברתיות, שכן אפשר להניח כי ילדים בני פחות מ-12 המשתמשים ברשת החברתית ירשמו גם הם כבני נוער, וכן ייתכן כי בני נוער הרשומים ברשת החברתית יהיו בעלי יותר מפרופיל אחד.
הרשתות החברתיות משמשות במה לביטוי עצמי, להתפתחות ולהגדרה של זהות אגב חשיפה לקהל מגיבים רחב. מהנזקים האפשריים של השימוש ברשת החברתית בחרנו בשניים המעוררים את החשש הציבורי הגדול ביותר: חשיפה לעבריינות מין באמצעות רשתות חברתיות ופגיעה מקוונת. השימוש ברשתות חברתיות בטלפונים הניידים מגדיל את החשש מפני עבריינות מין, שכן הוא מאפשר לעבריינים לפנות אל ילדים ובני נוער מחוץ לביתם ואף לאתר את מקומם. לחשש זה כמה היבטים: מסירת פרטים אישיים, פגישה פנים-אל-פנים עם מי שהכירו לראשונה באינטרנט, קבלת מסרים מיניים ברשת חברתית ושימוש של עברייני מין ברשתות חברתיות לצורך ביצוע עבירות מין.
במחקר שהתבסס על נתונים שנאספו בקרב בני נוער בארה"ב נמצא כי אין קשר בין נורמות של חשיפת מידע אישי פנים-אל-פנים לנורמות של חשיפת מידע באינטרנט, וככל שהשימוש באינטרנט רב ואינטנסיבי יותר גדלה הנכונות לחשוף פרטים אישיים ברשת. 11% מבני הנוער החברים ברשת חברתית מסרו את שמם המלא בפרופיל ציבורי, ו-5% מסרו בפרופיל ציבורי את שמם המלא ואת יישוב המגורים שלהם והציגו תצלום.3
לפי ממצאי מחקר האיחוד האירופי 22% מהילדים שנפגשו עם מי שהכירו לראשונה באינטרנט, דיווחו כי האדם שנפגשו עמו פגע בהם מילולית, 11% דיווחו כי נפגעו מינית ו-3% – כי נפגעו פיזית. במחקר משנת 2006 שבדק חשיפה לשידול מיני, כלומר ילדים שהתבקשו להשתתף בשיחה בעלת אופי מיני, לבצע פעילות מינית או לחשוף פרטים מיניים נגד רצונם, נמצא כי 15% מן הילדים בני ה-15-10 נחשפו לשידול מיני באינטרנט. כן נמצא במחקר האירופי כי הסיכון לשידול מיני ברשתות חברתיות גדול מהסיכון בדואר אלקטרוני, בבלוגים ובמשחקים באינטרנט, אך קטן מהסיכון בצ'אטים ובתוכנות מסרים מיידיים. לעתים קרובות נוצר רצף של התנהגויות אלימות בעולם הממשי ובעולם המקוון.
הדחייה החברתית שנחווית בעקבות פגיעה מקוונת בגיל ההתבגרות עלולה להביא לתוצאות שליליות שישפיעו על הנפגע כל חייו. בני נוער המשתמשים ברשתות חברתיות חשופים יותר לפגיעה מקוונת (39% מן המשתמשים ברשתות חברתיות, לעומת 23% ממי שאיננו שייך לרשתות חברתיות), ובייחוד להפצת שמועות ברשת (16% מן המשתמשים ברשתות חברתיות), קבלת מסרים פוגעים (16% מן המשתמשים ברשתות חברתיות) והצגת תמונות מביכות ללא אישור (9% מן המשתמשים ברשתות חברתיות).
27.5% מן המעורבים באלימות ברשת האינטרנט ו-9% מכלל המדגם נתקלו באלימות ברשתות חברתיות, 54.8% היו מעורבים באלימות באתרי מסרים מיידיים, 24.4% – במשחקי אינטרנט, 20% – בדואר אלקטרוני ו-19.2% – בצ'אטים, כך עולה ממחקר שפוסם בכתה העת המדעי Pediatrics.
המועצה הלאומית לשלום הילד הציעה כי כדי לצמצם את הסכנות הצפויות לילדים הגולשים ברשתות חברתיות, מן הראוי לדרוש הקמת סניף נפרד של "פייסבוק" בישראל, כדי שתהיה כתובת מקומית לתלונות על חריגות ועל ניצול לרעה של הרשת,4 וכן לאפשר הופעת לחצן מצוקה באתרי רשתות חברתיות5 כדי שילדים, הורים וגורמים אחרים יוכלו להתריע ולקבל עזרה מיידית כאשר יש חשש לסכנה או סכנה ודאית בשימוש ברשת.
ב-2009 התחייבו 20 מפעילי רשתות חברתיות להשתתף בתוכנית לאינטרנט בטוח של האיחוד האירופי ולהקנות למשתמש כלים ואמצעים טכנולוגיים כדי להגביר את יכולתם להתמודד עם סכנות ברשת החברתית. "פייסבוק" התחייבו למחוק פרופילים שיש מידע כי בעליהם מתחת לגיל 13, אך הקושי העיקרי בהגבלות ובהגנות על ילדים ובני נוער המשתמשים ברשתות חברתיות הוא שהן מבוססות, כאמור, על גילו המדווח של המשתמש.
מדיניות משרד החינוך בנושא השימוש ברשתות חברתיות מבוססת על ההנחה שההתנהלות של ילדים ובני נוער באינטרנט היא המשך טבעי של ההתנהלות האישית והחברתית שלהם במרחב הפיזי, וכי האינטרנט כשהוא לעצמו איננו פוגע או מיטיב, אך הפעולות שנעשות באמצעותו עלולות להיות פוגעניות, מכיוון שילדים ובני נוער אינם תמיד ערים להשלכות של פעולותיהם באינטרנט.
חרם והפצת שמועות באינטרנט או במכשירים ניידים נחשבים בחוזר מנכ"ל משרד החינוך לאירועים אלימים שאין חובת דיווח עליהם, והטיפול המשמעתי בהם נתון לשיקול דעתו של בית-הספר, ועשוי לכלול השעיה של התלמיד הפוגע. בימים אלו משרד החינוך פועל לניסוח חוזר מנכ"ל חדש ובו הנחיות להתנהלות בתי-ספר, מורים ותלמידים ברשתות חברתיות ייעודיות וציבוריות. ההנחיות עוסקות בסוגיות כגון האינטראקציה בין סגל בית-הספר לבין תלמידים והורים ברשת חברתית ציבורית, פרסום תכנים פוליטיים ברשת חברתית והזדהות אתם ופעולות שיש לעשות במקרה של פגיעה באנשי צוות או בתלמידים באמצעות רשת חברתית.
נושא הגלישה הבטוחה משולב בהכשרה הבסיסית של יועצים חינוכיים בארבע השנים האחרונות, וכיום מועסקים במערכת החינוך 1,200 עד 1,500 יועצים חינוכיים שקיבלו הכשרה בנושא זה במסגרת לימודיהם.
נתוני משטרת ישראל מלמדים כי מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות בסביבת מחשב ואינטרנט קטן מאוד.