ד"ר חיים יצחק חמיאל הלך לעולמו בגיל 94

ד"ר חיים יצחק חמיאל, איש חינוך, משורר, סופר, חוקר המקרא ותרגומיו, הלך לעולמו ביום שישי. חמיאל יובא למנוחות היום בירושלים.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ה באייר תשע"א

ד"ר חמיאל מנהל בי"ס בפולין
ד"ר חמיאל מנהל בי"ס בפולין
באדיבות המשפחה

בערב שבת קודש הלך לעולמו ד"ר חיים יצחק חמיאל איש חינוך, משורר, סופר, חוקר המקרא ותרגומיו, יקיר ירושלים. ד"ר חמיאל יובא למנוחות היום (ראשון) בשעה 3 בבית העלמין הר המנוחות בגבעת שאול בירושלים.

ד"ר חיים יצחק חמיאל נולד באוסטרולנקה שבפולין בשנת 1917. את השכלתו היסודית, התיכונית והפדגוגית רכש בפולין והוסמך להוראה בוורשה. למד בישיבות לומז'ה וורשא בפולין. ב1938- ניהל את בית הספר העברי במוטלה שליד פינסק, בפולין.

ד"ר חמיאל עלה ארצה באוניית המעפילים "אסימי" בשנת תרצ"ט 1939 ונפצע במלחמת השחרור כאשר עבד בסוכנות היהודית.

הוא הוסמך בתארי מ.א. (1949) וד"ר (1953) מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. על עבודת הגמר למ.א. בנושא "מלחמת החרדים במשכילים בשנות הששים והשבעים של המאה הקודמת", זכה בפרס קלוזנר של עיריית תל-אביב. פרקי החיבור הודפסו בהמשכים ב"סיני" ובמאספים אחרים.

התואר ד"ר ניתן לחמיאל על עבודת מחקר בשירת ימי הביניים ובייחוד על פירסום ופירוש שיריו של שמואל בן יוסף אבן ששון ("אבני השוהם"). הספר יצא בהוצאת "מחברות לספרות" בשנת 1962.

מיום עלייתו ארצה (תמוז תרצ"ט/ יוני 1939), עבד בהוראה ובחינוך, עד לפרישתו מן ההוראה בשנת 1987. החל כמורה בבית הספר היסודי ועד כמרצה באוניברסיטה. את עבודתו החינוכית החל בכפר הנוער הדתי כמורה ומדריך של קבוצות עליית הנוער, קיבל את ילדי טהרן (יחד עם הגב' הנרייטה סאלד) – שהגיעו במלחמת העולם השנייה לארץ – במחנה עתלית, וריכז את הקבוצה שהביא לכפר הנוער הדתי. 

משנת 1945 המשיך את פעולתו בעבודת החינוך ובהוראה בעיקר במוסדות החינוך בירושלים, ריכז את ההדרכה במועדוני הנוער בשכונות ירושלים מטעם הסתדרות "ישורון" והורה בבית צעירות מזרחי (1945), במכון למדריכים ולמורים של עליית הנוער בבית וגן, בסמינר למורים ליפשיץ, במכון למורים שליד ישיבת שעלבים, במכון להשתלמות של משרד החינוך בתל-אביב, באוניברסיטה העברית (פסיכולוגיה חינוכית – 1953) ובאוניברסיטת בר-אילן, תחילה כמרצה בחוג לספרות עברית (1958-1956) ואחר כך כמרצה בכיר בבית הספר לחינוך. 

ד"ר חמיאל היה גם מרצה אורח באוניברסיטאות בחו"ל, בייחוד בישיבה אוניברסיטה בניו-יורק ובלוס-אנג'לס בענייני חינוך ומקרא.

בד בבד עם עבודת ההוראה במוסדות הנ"ל, פעל בריכוז ענייני הנוער וההדרכה במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית העולמית בירושלים (עד 1950). שם ערך והוציא ספרות הדרכה וכתבי עת ביידיש ובעברית בשביל בני הנוער בארץ ובגולה. המשיך כמנהל המדור הדתי של המחלקה לחינוך ותרבות  בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית (1950). שם הוציא את הילקוט "כסה ועשור", וריכז הדרכת קבוצות מחנכים שבאו מחו"ל להשתלמות בחינוך ובהוראה. משם נקרא לנהל את ענייני החינוך והכשרת המורים במחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ושימש בה בתפקיד של מנכ"ל עד לפרישתו בשנת 1981.

בתוקף תפקידו כמנכ"ל המחלקה לחינוך התורני בגולה, יצר קשרים עם כל הקהילות היהודיות בתפוצות, וביקר בהם; הקים עשרות מוסדות חינוך; שיגר מאות מורים שליחים ומדריכים רוחניים; ארגן סמינרים בין-ארציים למורים ולמדריכים רוחניים בארץ ובחו"ל, ובירושלים הקים שני מוסדות ייחודיים למען הגולה: "מכון גולד" להכשרת מורות ו"בית המדרש לתורה" לקליטת בוגרי ישיבות מחו"ל להמשך לימודים בארץ. כן הקים ד"ר חמיאל את המרכז להדרכה פדגוגית בירושלים בשנת 1971. המרכז משרת עד היום את צרכי החינוך היהודי בתפוצות. במרכז מקיימים ימי עיון והכנת מורים, מחנכים ומדריכים רוחניים הנשלחים מישראל לתפקידי הוראה והדרכה בתפוצות. מרכזים בו את כל החומר החינוכי המופיע בארץ ובגולה, מפיקים חומר חדש המותאם לצרכים ולדרישות היום יומיות המתקבלות, מקיימים קשר מתמיד עם מוסדות החינוך בגולה, עורכים מפעלי הדרכה והשתלמות למורים ולמחנכים הבאים מן הגולה להשתלמות בירושלים.

חמיאל יצר את המסגרת לשנת לימודים בישיבות בארץ, שבה נקלטים כל שנה מאות בני נוער – בנים ובנות. מפעלו האחרון אחרי פרישתו מן ההוראה היה, הבאת תלמידי ישיבה אוניברסיטה לירושלים לשם השלמת התואר השלישי, והוא עצמו ריכז את הקבוצות שבאו, בשנים תשמ"ב, תשמ"ה ותשמ"ח.

במסגרת עבודתו בסוכנות יזם ד"ר חמיאל שנת לימוד והתנדבות בארץ. בשנת תשי"ד, הקים מפעל מיוחד בשביל נוער בוגר תיכון בתפוצות, שהביא לשנת לימודים במוסדות חינוך תורניים בירושלים ובמקומות אחרים בארץ. מחנכים דגולים בחוץ לארץ נמשכו אחר המפעל, עלו ארצה והקימו בירושלים מוסדות מקבילים מיוחדים לשם קליטת אלפי צעירים שנהרו לארץ. 

ד"ר חמיאל פרסם תשעה ספרי שירה, ספרים, מחקרים ומאמרים רבים בתחומי החינוך וההוראה ומדעי היהדות – בייחוד בתפילה, ספרות עברית ומקרא – בכתבי עת בארץ ובחו"ל.  

כן ערך קבצים פדגוגיים ודידקטיים וחלקם קשורים לנושא התורני, ביניהם ידועים קבצי "מעיינות" ו"נתיבות", הנמצאים היום במרבית בתי הספר והמוסדות החינוכיים בארץ ובגולה.  

במסגרת פעולתו למען "תורה לעם", יזם בין השאר את הוצאת עלוני העיון בפרשת השבוע של פרופ' נחמה ליבוביץ, שהוצאו אחר כך כ"עיונים חדשים" בספרי בראשית, שמות וויקרא. 

משרד החינוך הוציא ספרי הדרכה להוראת מבחר שיריו של חיים חמיאל (תשמ"ג). 

חמיאל פיתח שיטה מיוחדת בפרשנות המקרא ובהוראתו – "השיטה האימננטית – אינטגרטיבית, ולפיה הוצאו לאור עד כה שלושה ספרים "מעייני מקרא", אחד כולל 22 נושאים במקרא והשניים האחרים הם פרשנות ומסות לספרים רות ויונה. הספר הרביעי "מעייני מקרא – מקראי קודש" יצא בהוצאת "אלינר" של המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה. 

בנו, אפרים חמיאל, מספר על ספריו של אביו שיצאו השנה



טוען....

(התמונות באדיבות המשפחה)