בית המשפט העליון הקל מעט בעונשם של העבריין יניב זגורי וארבעה מאנשיו והפחית מספר חודשים מעונש המאסר שהוטל על כל אחד מהם. 7.5 שנות המאסר שנגזרו על זגורי קוצרו ב-9 חודשים, 4.5 שנות המאסר שנגזרו על יוסי בוחבוט קוצרו ב-8 חודשים, 5.5 שנות המאסר שנגזרו על מאור אלמקייס קוצרו בחצי שנה (עקב מאסר על תנאי שעמד לרעתו), 2.5 שנות המאסר שנגזרו על מרדכי ממן ואבנר חנוכוב קוצרו לכל אחד מהם ב-4 חודשים.
זגורי, אשר הואשם ב"עמידה בראשות ארגון פשע" זוכה מאישום זה, אך הורשע, יחד עם אנשיו, בשורת אישומים ביניהם הנחת רימון בפתח ביתו של קצין המודיעין בכלא אוהלי קידר ובקשירת קשר לביצוע פשע, עבירות נשק וסחיטה באיומים, ובחודש ינואר 2010 נגזרו על החמישה עונשי מאסר משתנים, בהתאם לעבירות שביצעו ולחומרתן.
במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי התברר, כי חוקרי המשטרה הסתירו מהפרקליטות, מהסנגורים ואף מבית המשפט הסכם ראשוני אותו חתמו עם עד המדינה, טל קורקוס, בשלב מוקדם יחסית של החקירה.
שופטי בית המשפט העליון, ובראשם השופט רובינשטיין, התייחסו בחומרה רבה לעניין ואף הביעו מורת רוח מכך שלא עודכנו על הצעדים שננקטו נגד החוקרים ששיקרו לבית המשפט.
"מעיון בפרוטוקולי הדיונים בבית המשפט קמא עולה, כי לחלק מגורמי החקירה כלל לא היה ברור שנהגו שלא כשורה, והם לא היו בטוחים לאחר מעשה שהיו נוהגים אחרת (ראו למשל עדותו של רפי עמוס מיום 13.1.09 עמוד 71). ראוי כי הנהלים בנושא ירועננו ויובאו לידיעתו של כל שוטר הנוטל חלק בחקירת חשודים ועדים, למען הסר כל ספק לגבי הדרך התקינה והראויה בה צריך לנקוט. נושא זה צריך שיהיה חלק מן ההדרכה הניתנת לחוקרים. זאת מעבר להפקת הלקחים והבירור הנדרש בכל הנוגע לחקירה ספציפית בתיק זה. נבקש, כי בתוך 60 יום יוגש עדכון לעניין הלקחים שהופקו והצעדים שננקטו, בהמשך לדברי באת כוח המדינה בפנינו", קבע השופט רובינשטיין.
למרות אמירות חריפות אלו החליטו השופטים כי עדותו של עד הצמדינה קבילה, אלא שמשקרלה פחות לאור המחדלים, "הנה כי כן הודעתו המלאה והמחייבת של עד מדינה תימסר כדרך כלל, לאחר חתימתו של הסכם עד המדינה, ועל כן רציונל התיעוד חל ביתר שאת על הודעה זו. אין באמור כדי להתעלם מהפרת דרישת התיעוד בשלב שקדם - אשר כפי שיפורט להלן משרתת רציונלים נוספים - אלא אך כדי לעמוד על חומרתה והשפעתה על הגינות ההליך; ואכן דומני, כי יש בהסבר זה כדי לרכך מעט את החומרה הנלוית להתנהלותם של גורמי החקירה בנוגע לתיעוד, שכן הגרסה המלאה המבססת את כתב האישום נגד המערערים תועדה כדבעי ונמסרה להגנה".
"מבלי להמעיט מחומרת התנהלותם של גורמי החקירה דומה, כי הנחת כלל השיקולים על כף המאזניים מובילה למסקנה, שאין לפסול את עדותו של קורקוס מכל וכל, ודי באמצעי הזהירות שנקט בית המשפט קמא כדי לבסס הרשעה על עדות זאת", הוסיפו השופטים.
לדבריהם, "גם אל מול ה"תוכחה" שהשמענו לעניין התנהלותה של החקירה הקשורה לעד המדינה ולהסכם עמו, ואל מול זויות מסוימות בעדותו עומדת השתכנעותו של בית המשפט קמא, כי גרעין דבריו בעדותו אמת, בכפוף לראיות סיוע מוגברות. בהתחשב באינטרס המובהק לאכיפת החוק כנגד עבריינות מסוכנת ובגישתו הזהירה של בית המשפט, איננו רואים בכך פגם".