הרב יעקב ליבי מנהל מחלקת החינוך במועצה האזורית בנימין, לשעבר ראש הישיבה התיכונית מטה בנימין בבית אל קובע בראיון בערוץ 7 כי תופעת הדתלשי"ם בדורנו היא לאו דווקא שלילית, "התופעה הזאת קודם כל היא לא חדשה. זו תופעה שהייתה חזקה יותר בשנים הראשונות של המדינה כשהמסגרות לא הכירו בציונות הדתית, ואדם ציוני דתי היה הרבה פעמים מאוד בודד בצבא ולעיתים נאלץ להסתיר את דתיותו".
לדבריו, היחס השלילי לדתלשי"ם בעבר הביא לתוצאות קשות, "היום התופעה משנה פנים. עד לפני כמה שנים התופעה הייתה קשה לעיכול ולא ידעו איך להתמודד איתה. אז, הקיאו את אותם בני הנוער מהבתים ומבית הכנסת, הקיאו אותם מהיישובים וזה הביא לתוצאות קשות, כי מעבר להסרת הסממנים הדתיים זה התלווה בהתנהגות לא נורמטיבית שלעיתים הידרדרה לפשע וונדליזם תוך ניתוץ הערכים ולפעמים זה כלל גם מעבר למחנה הקיצוני. את חלקם אנחנו מוצאים היום בקרב אנשי השמאל הקיצוני".
הרב ליבי מציין, כי היום החברה מחבקת את הדתלשי"ם, דווקא בגלל שמבינים שמדובר באנשים איכותיים מזן נדיר, "היום ברוב היישובים מתייחסים אליהם באופן חיובי, מכילים אותם מחבקים אותם לפעמים אפילו יותר מאת הילדים הרגילים. היום דווקא הגישה המכילה טובה מאוד. מבינים שזה שילד שבוחן את הדתיות שלו וזה לא משהו שלילי. אולי בדיוק ההפך אלה ילדים פורצי דרך שלעיתים מגיעים לתובנות יותר גדולות, הם מחדשים דברים. ההתייחסות וההבנה שכחלק מהגאולה יש בירור, גורמת להתייחסות אחרת. צריכים לקבל את זה כדבר טבעי של הדור, הבירור הזה נגמר מתי שהוא ולא פעם הוא נגמר בטוב. לפעמים גם אם הם לא נשארים דתיים אבל הם ממשיכים להחזיק בערכים, נשארים במחנה, נשארים במשפחה".
לדבריו, הנתונים מראים שדווקא ילדים מבתים טובים יותר מגלים נטייה לתופעה, "בעבר זה התקשר יותר למשפחות עם מצב סוציו אקונומי קשה, היום בדיוק ההפך יש משפחות של רבנים, משפחות של מנהיגים, משפחות טובות שנמצאות במרכז העשייה, דווקא שם זה קורה. כי הילדים הללו באים מאותם כוחות של הורים מחפשי דרך, וזה בא אצלם פחות משבירת הנורמות יותר בצורה של ברור".
הרב ליבי משוכנע שהדרך היחידה שצריכה להנחות את ההורים היא מתן חופש ולגיטימציה לזכות הבחירה, "אני רוצה להמליץ מה לא לעשות. יש עצבנות אצל הורים בנושא של חינוך, בגלל הפחד שזה יקרה להם. הם רוצים שהילד שלהם ילמד במקום הכי הכי תורני אליטיסטי רק עם הטובים. ואני חושב ואומר בזהירות שדווקא יש יותר נושרים בקרב בני הנוער שנשלחים למקומות שכביכול סגורים ותורניים יותר מאשר אלה שהולכים לבתי ספר נורמטיבים. לא צריך להקים עוד מוסד ועוד מוסד וכל פעם לסגור יותר, כי דווקא שמה יש יותר נפילה. ילד נער מחפש את דרכו וברגע שמכתיבים לו דרך ורק כיוון אחד התוצאות הם לא טובות .אם משאירים לו את המקום הטוב של האמצע הוא ימצא את דרכו גם להתחזקות ערכית. אני לא אדבר באופן ספציפי אבל הורה שבוחר את הדרך לבנו ובוחר מוסד, שיסתכל כמה ילדים מתחילים בכיתה א' וכמה מסיימים בו', אם זה פוחת והולך סימן שיש נשירה וגם אם זה מוסד הכי תורני שיש, כנראה שיש סיכון גדול. ומאידך מספר ילדים בכיתה א' שרק הולך וגדל, זה נותן מקום טוב וסימן ששם מחבקים את הילדים וכדאי לשלוח לשם את הילד".