מחקר ישראלי חדש-ישן מתחיל לקבל תהודה בינלאומית וממנו עולה כי בעוד הציבור שומע רבות על הויכוח סביב החשש מקרינת הטלפונים הסלולאריים קיימת קרינה חמורה פי כמה שאינה זוכה לתהודה וידיעת הציבור, על אף שהנתונים המתבררים מעידים על סכנה גדלה והולכת לבריאות קהלים רחבים יותר ויותר: הקרינה ממכשירי רדאר, מכ"מ, רדיו, חשמל ועוד עבור מי שעיסוקו הוא בתחומים אלה, ומדובר בעיקר באנשי צבא וכוחות הביטחון הנחשפים למכשירי קשר כחלק תמידי של עבודתם, וכן לעובדים במפעלי התעשיות הביטחוניות השונות. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר יעל שטיין, רופאה ביחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, שחקרה את הנתונים יחד עם פרופ' אליהו ריכטר.
בראשית דבריה מציינת ד"ר שטיין כי פרופ' ריכטר חוקר מזה שנים רבות את ההיתכנות לקשר בין גורמים תעסוקתיים שונים למחלות ומגיעים אליו חולים בסרטן ובמחלות נוספות כדי לבחון הקשרים שכאלה. במסגרת עבודתה עמו נחשפה לשורת מקרים בהם התחזקה התחושה שאכן קיים קשר מטריד ומדאיג שכזה.
ד"ר שטיין מספרת שהנבדקים מגיעים להיבדק עקב מטרות שונות כסקרנות, רצון להיזהר בעתיד, ולעיתים מזומנות גם לגיבוש תביעת פיצויים נגד האחראים לכאורה למחלתם.
כדי לקיים את המחקר נבחנו נבדקים שיש לגביהם מידע שלם וכולל הן באשר למחלתם והן באשר להיקפי חשיפתם לקרינה. בהגדרות אלו עמדו 47 מטופלים. במסגרת הבדיקות חולקו הנבדקים שנחשפו לקרינה ברמות גבוהות לקבוצות על פי סוגי הקרינה ועל פי פער השנים בין החשיפה לקרינה לבין גילוי המחלה, ולדבריה נמצא מיתאם ברור בין הנתונים וגם אם לא ניתן לראות בבדיקות שנעשו מחקר המביא למסקנות הכרחיות הרי שיש במסקנות כדי להעיד על צורך בהגנה על עובדים רבים, חיילים ואחרים הנחשפים לקרינה קשה.
ד"ר שטיין מציינת כי למרות הנתונים שכבר הועברו על ידי פרופ' ריכטר למבקר המדינה וזה הורה לבדוק אותם לא נעשה דבר, והדיונים הציבוריים מתמקדים שוב ושוב בקרינת הטלפונים הסלולאריים ומתעלמים מסכנה חמורה הרבה יותר הן בעוצמתה והן בהיותה פוגעת בגוף כולו, סכנת מכשירי הקשר, הרדיו והרדאר.
לדבריה על המערכת לבחון כעת דרכי מיגון וטכנולוגיות מופחתות קרינה, וכן לקבוע נהלי עבודה שיפחיתו את הפגיעה בעובדים, אולם מסיבות שונות הדברים לא מתרחשים. היא אינה שוללת את האפשרות שאחד הגורמים המשמעותיים לשתיקת הרשויות הוא חשש לפתיחת 'תיבת פנדורה' שתגרור אחריה אינספור תביעות כלכליות לפיצויים מאנשים שנפגעו הן במהלך שירותם הצבאי והן בעבודתם. עם זאת היא סבורה שהטיפול ובחינת החלופות הם מהלכים הכרחיים. "ברור לי שהרדאר הוא העיניים של המדינה ואני לא אומרת שצריך להפסיק לעבוד איתו, אבל חייבים להיזהר".
מחקרה של ד"ר שטיין הגיע עד לועדת הבריאות העולמית, אולם בשל מיעוט יחסי של נבדקים הועדה אינה יכולה לעשות בו דבר, ואולם בהחלט יתכן שמחקר זה יהיה בסיס למחקרים מקיפים ונרחבים הרבה יותר שיתבצעו על ידי גורמים אחרים ואולי יובילו למסקנות ביצועיות בארץ ובעולם.