ראש ישיבת ההסדר בפתח תקוה, הרב יובל שרלו, התייחס במכתב ששלח לבוגרי הישיבה לפרשת מעצר הרב ליאור בעקבות כתיבת ההסכמה לספר 'תורת המלך'.
בפתח דבריו הדגיש הרב שרלו, "אני מבקש במכתב זה לעסוק בסוגיות העקרוניות, ולא במקרה זה או אחר. בכוונה המתנתי כמה ימים מהתפוצצות הפרשה עם הרב ליאור הי"ו, וגם לא אתייחס למקרה העומד על הפרק ולא לספר העומד על הפרק, כמו גם להתנהגות השערורייתית של המשטרה, אלא לשאלות העקרוניות שהפרשה הזו מעלה. אני מבקש להדגיש כי אני דן בסוגיות אלו בדרך בה יש לדון בהם בבית המדרש, לאמור: ברמה העקרונית שלהן, ובניסיון כי העקרונות יהיו נכונים תמיד, בין אם הם משרתים את העמדות שלנו ובין אם לא".
לשאלה מי עליון יותר - ההלכה או החוק? השיב הרב שרלו, "תשובתי לשאלה זו היא חד משמעית: ההלכה. אין דבר מה שהוא עליון יותר מאשר דבר ד' ומאשר ההלכה, וזו המשמעות העמוקה ביותר של הדיבר הראשון בתורה: 'אנכי ד' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים'. מקור הסמכות של קיומי הדתי והאמוני הוא ריבונו של עולם, ואין עליון ממנו".
"גם מבחינה מעשית", מדגיש הרב שרלו, "אם לדוגמה יהיה חוק שיאסור ברית מילה (כפי שיש ניסיונות לחוקק כך במדינות שונות בעולם, וכשם שמידי פעם מוגשת עתירה לבג"ץ על ברית המילה כמפרה את זכויות האדם של הילד) - לא אציית לחוק הזה בשום דרך ובשום מצב. אני מעריך כי לא יהיה חוק כזה, בשל העובדה כי גם על פי עקרונות הדמוקרטיה ישנו חופש דת, והבאתי אותו לצורך הדוגמה בלבד. זוהי מהות אמונתי, ומהות הברית שכרתו אבות אבותיי בהר סיני, ושאני נאמן לה עד היום".
הרב שרלו מסביר כי למרות שההלכה מעל החוק, אסור לגרום לעימות מיותר ביניהם, "הטעות הגדולה היא בניסיון לעמת את שמירת החוק עם ההלכה. עוד לפני הדיון העקרוני דעתי היא שזו טעות גם במישור הפראקטי - למרות שיש בתוכנו מעטים המבקשים לחתור לעימות הזה. אין לנו עניין להיות כאליהו הנביא שתבע מהעם "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים", ולדחוף להכרעה בין החוק ובין ההלכה. זו הייתה דמותו של אליהו הנביא, ולא דמותנו שלנו, ואף הקב"ה אמר לו 'ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך'. אנחנו צריכים לנסות שלא לדחוף לעימות הזה, וכל הצדדים צריכים להיות שותפים בכך".
"עולם ההלכה מקבל את חובת הציות לחוק ולשלטון. הוא מכיר בו, מכיוונים שונים ומגוונים. את זאת למדנו בישיבה מדברי בעלי התוס' על ההכרה ההלכתית בשלטונו של אחאב (סנהדרין כ ע"ב); את זאת למדנו מדברי הר"ן מדבריו על משפט המלך (דרוש יא); את זאת למדנו מדברי הרב קוק זצ"ל על סמכות המדינה (משפט כהן), ועוד ועוד. אולם לאמיתו של דבר, ההכרה בשלטון היא הרבה יותר עמוקה מאשר במקור זה או אחר. היא מצויה בדרך הארץ שקדמה לתורה, שחכמים ידעו לומר בה כי 'הוו מתפללים לשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו' ".
"גם אם יש טענות כבדות נגד תפקודם של מערכות אלה - מוחים ומבקרים ותובעים ומפגינם בדרכים שבהם מקיימים דיון במסגרת החוק, ולא פורצים אותו. שוב אזכיר כי גם לזה יש גבול, ובכל מקרה מקרה צריך לבחון האם נחצו כל הקווים עד כדי שבירת החוק, או שגם אם נרמסו זכויות או נוצרה אפליה - יש להפר את מערכת החוק לחלוטין. אולם רק מקרים שעומדים במבחן הזה ראויים לפעילות נגד החוק, ורק באותם מצבי קצה בו עדיף החורבן על פני הקיום תחת חוקים איומים ראוי להפר את החוק".
"על כן, אל נא נבוא בשם ההלכה להפרת חוק או לחתירה לעימות בין השלטון ובין התורה. בשם ההלכה נבוא באותם מצבי קיצון שבה קיום החוק עומד בעימות חזיתי ובלתי מתפשר עם העמדה ההלכתית, וגם אז ניזהר מאוד שלא להרחיב את העימות הזה מעבר לתחומו. כל זה מכוח ההכרה כי ההלכה העומדת אמנם מעל החוק היא המעניקה לחובת השמירה על החוק את המשמעות האמיתית שלו".
נקודה נוספת בה דן ראש ישיבת ההסדר בפתח תקוה היא, האם כל דבר שנאמר בדרך בירור הלכתי הוא לגיטימי. על כך עונה הרב שרלו "אני חושב כי לא יהיה זה נכון לקבוע ברמה העקרונית כי אין מקום לחקור ולבדוק גם בפרסום ספר תורני. נראה לי שחובה על השלטון לחקור, לשפוט ולהעניש מפרסמי ספר הלכתי שיוכיח שאין איסור בפדופיליה, ספר המעודד שימוש בסמים או ספר המורה כי מבחינה הלכתית חייבים להרוס את כל המנזרים והכנסיות בישראל כיום מדין החובה לבער עבודה זרה מהארץ - גם אם הם ספרים תורניים".
"ספרים מעין אלה רודפים את עם ישראל, ומסכנים את עצם קיומו. לדעתי הם רודפים גם את תורת ישראל, ואת הקשר הרוחני של עם ישראל באלוקיו, אולם לא מכוח זה יש רשות לשלטון לפעול. לא השלטון מופקד על הטהרה התורנית של הספרים, אולם הוא כן מופקד על הקיום. העוולות הנוראות ביותר יכולות להיות מוצדקות מכוח פסוקים ומקורות, ולמשמאילים בה סמא דמותא. על כן, ברמה העקרונית השלטון יכול לפעול מכוח חציית הגבול הלגיטימי של חופש דעות, גם אם הוא נכתב בשפה תורנית ובשיח רבני".
"האמירות כי כיוון שמדובר בספר תורני יש לו פטור אוטומאטי מחקירה ובדיקה - היא בעייתית בעיניי, ברמה העקרונית" ציין הרב שרלו במכתבו והוסיף כי "עמדתנו היא כי התורה מחייבת, וכי העולם הרבני העוסק בהלכה ופוסק בהלכה בא מכוחה של חובת הציות לדברי התורה. על כן, ההשוואה לפרופסורים שעמדתם ביקורתית ושדבריהם אף לדעתם אינם מחייבים אף אחד אינה נכונה, והיא מצמצמת את הנאמנות לתורת ישראל. אולם זה כבר עניין למנהלי המאבק הציבורי ולא לבית המדרש".