הקיץ כאן ואיתו הנודניקים הקטנים הללו שמרעישים לכם בלילה – היתושים. אם גם אתם משוכנעים שהיתושים שלכם פיתחו שרידות לכל אמצעי ותכשיר, אז למענכם הקמנו את 'המכון למחקרי מות היתוש'. להלן דו"ח המחקר הראשון שהנפיקו טובי המוחות שם.
שיטת K.L
(kaffa lapartsuf)
דרך הפעולה: שיטה זו אופיינית לשעות הלילה המאוחרות. בעוד המותקף (כלומר אתם) ישן הוא שומע קול זמזום מתקרב לאוזנו בנימה שנשמעת דומה לעיט שיורד על פגרים. ברגע זה, בעוד עיני המותקף עצומות, הוא מניף ידו ומעניק לעצמו סטירה אדירה בפרצוף מתוך דמיון שווא שכאילו יש לו סיכוי לחסל את היתוש במכה זו. התוצאה כמובן: לחי בוערת, השכמה כואבת ויתוש חי ומצחקק לעצמו בבוז...
יתרונות: רגע לפני הנחתת היד לעבר הפרצוף מתעורר במותקף שביב תקווה שאולי הפעם זה יצליח. רגעים כאלה של תקווה מתעוררת, גם אם חסרי בסיס וסיכוי, הם נדירים מאוד בחייו השגרתיים של האדם הממוצע, ולכן יש בהם כדי לשמח כל נפש (שמחה שמסתיימת עם תחושת הסטירה, כמובן).
חסרונות: עד כה לא נאספה עדות של אף לא מותקף אחד על הצלחת השיטה, למרות זאת ולמרות הכאב שבספיגת הכאפה היא אחת הפופולאריות ביותר.
שיטת S.A.H
ׁ(sandal al hakir)
דרך הפעולה: חליצה מהירה ושקטה של הסנדל מהרגל, התכופפות אל הסנדל תוך שמירה על קשר עין בלתי פוסק עם היתוש, ואז הנפה ו...הנחתה של הסוליה אל האובייקט, אללא ירחמו.
יתרונות: יחסית לשיטות האחרות שיטה זו נוחלת הצלחה רבה בשל שטח הפנים הרחב של סוליית הסנדל.
חסרונות: רוב הסיכויים הם שאחרי הביצוע המוצלח ותחושת הסיפוק של הגבר המחסל הוא יפנה מבט לעבר אשתו בתחושת רמבו בהתהוות, אך גם אם ייקח לו מעט זמן הוא יבין מהר מאוד שעשה את אחת מטעויות חייו שכן על הקיר נותרו לא רק שאריות המנוח אלא גם מזכרות בוץ ואבק מהיום כולו. את סוגיית שלום הבית בין בני הזוג נפתור בנספח מיוחד שיצורף לדו"ח זה במהדורתו הבאה.
שיטת L.O.B
(litpos oto baavir)
דרך הפעולה: שיטה זו מיועדת לציידים ברוחם ובנפשם. המותקף (להלן אתם, כזכור) מגלה יתוש במעופו, נותן בו מבט שבהחלט מתקרב לאותו מבט שאצל קדמונינו היה הופך אותו לגל של עצמות, אבל מכיוון שהמבט הזה מתגלה כלא יעיל הוא פותח יד ובתנועה מהירה מהכיוון הנגדי למעופו של היתוש מכה בו וסוגר עליו את האצבעות...
יתרונות: חיזוק כושר הריכוז. בחוגים מסוימים השימוש בשיטה מהווה תחליף משחקי מחשבה כסודוקו, שח מט וכיוצא באלה.
חסרונות: בדיקה סטטיסטית של אירועי עבר מגלה כי ב-88.7 אחוזים מהמקרים למרות תחושת ביטחון שהיד נסגרה על יתוש ברגע שפותחים אותה האכזבה והתסכול לנוכח היד הריקה קשה מנשוא.
ברבים מהמקרים התסכול גובר כאשר עם פתיחת היד מצליח היתוש להימלט אל האוויר החופשי. מיומנות זו פותחה אצל יתושים דור 3 וחצי, כלומר כמעט כל היתושים בתקופתנו.
שיטת M. K
(mehiot kapaiim)
דרך הפעולה: בניגוד לשיטת L.O.B שיטה זו מנצלת את שתי הידיים. היא מצריכה פחות ריכוז ויש בה הרבה פחות הירואיות, אבל מעט יותר אחוזי הצלחה. העיקרון פשוט – ניסיון למחוץ את המעופף הנמלט בין שתי כפות הידיים.
יתרונות: בסיטואציות מוזיקאליות מסויימות מחיאות הכפיים הללו בהחלט יכולות להתקבל בהבנה.
חסרונות: המתמכרים לשיטה הזו עשויים להשתמש בה גם בשעת לילה מאוחרת כששאר בני הבית ישנים. מהר מאוד הם מתעוררים ואז מגיע שלב מסובך ומורכב של ניסיונות להבהיר להם שלא יצאת מדעתך והכול כשורה, ובעיקר... שיחזרו כבר לישון.
שיטת M.M
(magevet megulgelet)
דרך הפעולה: שיטה זו מתבצעת בדרך כלל תוך כדי עמידה על המיטה, ונעשה בה שימוש כאשר היתוש הטורדן עומד לו הרחק בעמידת עטלף על התקרה. הסיכוי להגיע אליו עם כף היד ואפילו עם סנדל הוא קלוש ולכן לוקחים מגבת, מגלגלים אותה ובתנועה מהירה מכים אל מקום מושבו של העטלף הזעיר. סיכויי ההצלחה במכה ראשונה לא גבוהים ולכן יש צורך להיערך לסדרת דילוגים מקצה המיטה לקצה אחר, משם לכיסא, לספא ולשאר רהיטים מגוונים. אל ייאוש, אחרי כמה מכות זה יבוא, היתוש המורד ימוגר, אם רק נתעקש.
יתרונות: בין רגע זיהויו של היתוש ועד מותו עוברים רגעים שיכולים בקלות להחליף שעת כושר גופני החוסכת תשלום לא מועט למכון כושר.
חסרונות: דבקות מוגזמת במטרה יכולה לגרום לכם לדלג ממיטה ריקה למיטה בה מישהו כבר ישן וכשתגלו שאתם דורכים על משהו עגלגל ורך יהיה מאוחר מדי לגלות שמדובר באחד מבני הבית הישנים שמוכן כעת לבלוע אתכם חיים.
שיטת SH.A
(shoev avak)
דרך הפעולה: שיטה זו פותחה במעבדות המכון שלנו. העיקרון פשוט. בעוד המושחת צמא הדם הקטן עומד על הקיר מקרבים אליו צינור שאיבה של שואב אבק מופעל. מהר מאוד הוא מוצא את עצמו נשאב אל תוככי הצינור, וחובר אל אחיו המנוחים שנשאבו קודם לכן.
יתרונות: לא מלכלך ומגיע גם לנקודות גבוהות ומרוחקות על הקיר והתקרה.
חסרונות: לא בכל רגע נתון יש בבית שואב אבק דלוק ומוכן לפעולת הקטל. כמו כן טרם פותח שואב אבק כיס שייועד למטרה זו בלבד ויהיה ניתן לשלוף אותו בכל רגע בו מתגלה בן לאחת הכנופיות מוצצות הדם המעופפות.
שיטת M.K
(menorah khula)
דרך הפעולה: מנורה כחולה שכל הנראה ביצעה עוון פלילי חמור שוכנת בתוך תא כלא מסורג בסורגים מחושמלים ותלוי על התקרה בפינת החדר. משום מה היתושים מבקשים לברר מה יש לה למנורה הזו לחדש להם, הם מתקרבים אליה ובדרך מתחשמלים למוות.
יתרונות: מותקפים רבים (אנחנו לדוגמא) מתמלאים בקורת רוח עצומה ובעונג צרוף לשמע רגע ההתנגשות בין היתוש לבין הסורג המחושמל, בבחינת 'צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים'.
חסרונות: לעיתים המנוח מסרב למות וקולות המאבק שלו עם הברזל המחושמל מעורר אצל המאזין חיבוטי נפש ומחשבות נוגות על יום הדין המתקרב ועל כסאות חשמליים כפתרון לעבריינים פליליים.
הערה: השיטה לא מומלצת בימי צום כיום כיפור ותשעה באב בגלל ריח המנגל שעולה מהמתקן לא פעם ומעורר געגועים לשיפוד פרגיות או לסטייק אנטריקוט עסיסי.
שיטת S.D
(sano day)
דרך הפעולה: מריחת חומר נוזלי על מקומות חשופים בגוף מתוך תקווה ואמונה קמאית שאת הריח הזה היתוש ממש לא אוהב וכעת כל שנותר לו הוא לחפש את דרכו החוצה אל החצר.
יתרונות: יתרון כלכלי, בעיקר למוכרי התכשירים הללו.
חסרונות: לא תמיד היתוש יודע על כך שהוא צריך לשנוא את הריח הזה. לפעמים הוא דווקא נהנה ומחליט להישאר. בנוסף, גם אם הוא מגיע למסקנה שלא מדובר בריח האפטר-שייב המועדף עליו, עד שהוא מגיע למסקנה הזו אין כל הבטחה שהזמזום האכזרי ליד האוזן יפסק. הוא אולי לא יעקוץ אבל לזמזם – למה לא?
שיטת H.H
(hatavliyot hamitaadot)
דרך הפעולה: מכניסים טבליות כחלחלות (בשמות שונים) למכשיר שמתחמם ומפיץ ריח שאמור לדחות את החבורה המעופפת.
יתרונות: מעניק תחושת סיפוק שהנה, עשינו משהו נגד היתושים.
חסרונות: רוב היתושים העדכניים צלחו את כל הטבליות ושרדו. כעת הם מחוסנים ועצבניים הרבה יותר. אגדה ישנה מספרת שיתושה אחת החליטה להטיל ביצים על אחת מהטבליות וכשבקע מהם הדור הבא של יתושים היה זה דור מחושל, חדור רוח קרב, דור שהפך למופת ולסמל בעיני יתושים אחרים, דור שסיסמתו 'לא בגלל הרוח ולא בגלל הריח'.
אם גם אתם מעוניינים לשתף את 'המכון לחקר מות היתוש' (M.L.M.H) בפיתוחים נוספים וחדשניים משלכם, כאלה שמקצרים את דרכם של יתושים לסוף חייהם תוכלו לשגר אותם למייל: shimon@a7.org