"כל יהודי הוא חייל מילואים בצה"ל, ולכן אין כל הבדל בין אזרח לבין איש צבא, שכן האזרח הופך מייד לאיש צבא ברגע שדורשים זאת ממנו", כך ענה סגן ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, השיח' כמאל אלח'טיב, כאשר נשאל כיצד התנועה האסלאמית רואה את האזרחים היהודים שבישראל. בראיון שהעניק לאתר החדשות "אסלאם און ליין" (29 ביוני) טען אלח'טיב, כי החברה כולה היא חברה צבאית גם אם היא חיה בצילה של חברה אזרחית מחוץ לשירות הצבאי.
באשר לאופציית המאבק על מנת לשחרר את האדמות הדגיש אלח'טיב, כי העם הפלסטיני הוא עם כבוש, וזכותו של עם שאדמתו כבושה להגן עליה בכל האמצעים שמותרים עפ"י האמנות והחוקים הבינ"ל. לאחר עשרים שנה של מו"מ כושל אנו רשאים להגן על זכויותינו בכל האמצעים שברשותנו. ישראל, לדבריו, היא זו שיוזמת את ההתקפות על העם הפלסטיני ולכן זכותו להגן על עצמו ועל עתידו ולחיות חיים בטוחים.
בהתייחסו לרעיון הקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות 67' תוך ביצוע חילופי שטחים אמר אלח'טיב, כי ישראל מעוניינת באופן ברור לצמצם את הנוכחות הערבית בתוך שטחי הקו הירוק וזה מה שיקרה בעת חילופי השטחים. הוא הבהיר, כי הם תומכים בהקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים ובשיבת הפליטים לאדמה ממנה גורשו בשנת 48' ולא בשיבתם אל הגדה המערבית. בנוגע אלינו, אמר אלח'טיב, אנו נשארים באדמתנו ובתוכה אנו מכים שורשים.
באשר לסרובה של התנועה להשתתף בבחירות לכנסת, אמר אלח'טיב, כי ההחלטה התקבלה לאחר בחינת הניסיון של מפלגות ערביות שהשתתפו בבחירות, ניסיון אשר לא הביא תועלת למגזר הערבי, לא שיפר את מצבו ולא השיג את זכויותיו. לטענת אלח'טיב, ישנן מפלגות ערביות רבות שזכו לפופולאריות גדולה ולתמיכה רחבה, אולם לאחר שהשתתפו בבחירות, הן איבדו את תמיכתו של חלק גדול מהציבור שתמך בהן. בנוסף לכך,טוען אלח'טיב, הכנסת היא במה תקשורתית ולא מעבר לכך. הכנסת וחוקיה הגזעניים נוסחו למען האדם הישראלי והיהודי, ועל כן ניתן לראות בניסיון הזה ניסיון כושל שלא יכול להועיל לאחרים.
לדברי אלח'טיב, נוכחותם של חברי כנסת ערבים בכנסת ישראל רק מייפה את הפנים המכוערות של הכיבוש והגזענות הישראלית. אלח'טיב, נתן כדוגמא את המצב הנוכחי בו יש עשרה חברי כנסת ערבים בכנסת, ויש קואליציה של הימין והשמאל הישראלי, אולם חברי הכנסת והמדינאים הערביים נמצאים בשולי העשייה הפוליטית, ולמעשה נוכחותם לא קידמה ולא השפיעה על שום דבר שנעשה ע"י המפלגות האלה.
בהתייחסו לשבועת האמונים אותה נשבעים חברי הכנסת למדינת ישראל הבהיר אלח'טיב, כי התנועה האסלאמית לא תצא כנגד החוק הישראלי, אולם אין משמעות הדבר שהם יסכימו להשבע שבועת אמונים למדינה ולשמור על יהדותה ועל דרכה. שבועת האמונים, בראייתו, פוגעת בנאמנות הדתית או הלאומית של חבר הכנסת שנשבע אותה.
באשר לאופציית המאבק על מנת לשחרר את האדמות הדגיש אלח'טיב, כי העם הפלסטיני הוא עם כבוש, וזכותו של עם שאדמתו כבושה להגן עליה בכל האמצעים שמותרים עפ"י האמנות והחוקים הבינ"ל. לאחר עשרים שנה של מו"מ כושל אנו רשאים להגן על זכויותינו בכל האמצעים שברשותנו. ישראל, לדבריו, היא זו שיוזמת את ההתקפות על העם הפלסטיני ולכן זכותו להגן על עצמו ועל עתידו ולחיות חיים בטוחים.
בהתייחסו לרעיון הקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות 67' תוך ביצוע חילופי שטחים אמר אלח'טיב, כי ישראל מעוניינת באופן ברור לצמצם את הנוכחות הערבית בתוך שטחי הקו הירוק וזה מה שיקרה בעת חילופי השטחים. הוא הבהיר, כי הם תומכים בהקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים ובשיבת הפליטים לאדמה ממנה גורשו בשנת 48' ולא בשיבתם אל הגדה המערבית. בנוגע אלינו, אמר אלח'טיב, אנו נשארים באדמתנו ובתוכה אנו מכים שורשים.
באשר לסרובה של התנועה להשתתף בבחירות לכנסת, אמר אלח'טיב, כי ההחלטה התקבלה לאחר בחינת הניסיון של מפלגות ערביות שהשתתפו בבחירות, ניסיון אשר לא הביא תועלת למגזר הערבי, לא שיפר את מצבו ולא השיג את זכויותיו. לטענת אלח'טיב, ישנן מפלגות ערביות רבות שזכו לפופולאריות גדולה ולתמיכה רחבה, אולם לאחר שהשתתפו בבחירות, הן איבדו את תמיכתו של חלק גדול מהציבור שתמך בהן. בנוסף לכך,טוען אלח'טיב, הכנסת היא במה תקשורתית ולא מעבר לכך. הכנסת וחוקיה הגזעניים נוסחו למען האדם הישראלי והיהודי, ועל כן ניתן לראות בניסיון הזה ניסיון כושל שלא יכול להועיל לאחרים.
לדברי אלח'טיב, נוכחותם של חברי כנסת ערבים בכנסת ישראל רק מייפה את הפנים המכוערות של הכיבוש והגזענות הישראלית. אלח'טיב, נתן כדוגמא את המצב הנוכחי בו יש עשרה חברי כנסת ערבים בכנסת, ויש קואליציה של הימין והשמאל הישראלי, אולם חברי הכנסת והמדינאים הערביים נמצאים בשולי העשייה הפוליטית, ולמעשה נוכחותם לא קידמה ולא השפיעה על שום דבר שנעשה ע"י המפלגות האלה.
בהתייחסו לשבועת האמונים אותה נשבעים חברי הכנסת למדינת ישראל הבהיר אלח'טיב, כי התנועה האסלאמית לא תצא כנגד החוק הישראלי, אולם אין משמעות הדבר שהם יסכימו להשבע שבועת אמונים למדינה ולשמור על יהדותה ועל דרכה. שבועת האמונים, בראייתו, פוגעת בנאמנות הדתית או הלאומית של חבר הכנסת שנשבע אותה.