יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת זאב אלקין, נערך להצבעה מחר (ב') על אישורו הסופי של "חוק החרם", ומגייס לשם כך את כלל חברי הכנסת של הקואליציה בתקווה ליצר רוב גדול שיאשר את החוק ויעמוד מאחוריו. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עמו על החוק, אשר קובע סנקציות אזרחיות על מי שיקרא להחרים מוצר או מפעל בשל מיקומו הגיאוגרפי, על הביקורת משמאל ועל היערכות השמאל הפרלמנטארי נגד העברת החוק הזה.
"אלו טענות צדקניות ללא שום אמת מאחוריהן", קובע אלקין כשהוא מתייחס לטענות על פגיעה בחופש הביטוי והמחאה. "גם אני בעד חופש הביטוי, אבל כאן יש נזק למישהו אחר. אי אפשר להרביץ בשם חופש הביטוי". עוד הוא מוסיף ומציין כי לא יתכן שמחרימים יבקשו טובות הנאה מהמדינה כתקציבים שונים, וגם את זאת בכוונת החוק לאסור.
אלקין דוחה גם את הטענות הקושרות בין החרמת מוצרים ממניעים פוליטיים לבין החרמה צרכנית כדוגמת חרם הקוטג'. "אין קשר בין מאבק צרכני לבין חרם שכזה. כאן מדובר בחרם על בסיס גיאוגראפי", הוא אומר ומדגיש: "אני לא מתערב עם החלטה של כל אחד ואחד, אלא רק פועל נגד אותם שגורמים לאחרים להחרים".
ובעוד אלקין מדבר על השמאל הקיצוני שמוצא טענות שונות נגד החוק, בין מתנגדיו ניתן למצוא גם אנשי מרכז-שמאלה כדוגמת חבר הכנסת יוחנן פלסנר מ'קדימה' ואחרים ממפלגתו. אלקין לא מתרשם. לטעמו פלסנר מייצג נאמנה את התהליך שעברה מפלגתו כולה. הוא מציין בדבריו שלנוסח הראשוני של הצעת החוק, נוסח תקיף יותר מזו שעומדת כעת על שולחן הכנסת, הצטרפה אליו כאחת ממוביליו יו"ר סיעת 'קדימה', חברת הכנסת דליה איציק, אולם להערכתו מחשש לסיקור תקשורתי עוין ומחשש לאיבוד התשתית הפוליטית של מצביעיה בשמאל הישראלי הורתה יו"ר 'קדימה', חברת הכנסת ציפי לבני, לחברי מפלגתה למשוך את חתימותיהם מההצעה. "'קדימה' זזה יותר ויותר שמאלה ופלסנר מייצג את מה שקרה למפלגה הזו", אומר אלקין.
כאמור, לקראת ההצבעה מחר מגייס אלקין את כלל חברי הקואליציה, שכן לטעמו מדובר בהצבעה משמעותית ביותר ויש להשיג בה רוב גדול ומוצק. הוא מזכיר שגם השמאל הפוליטי רואה בהצבעה הזו דגל והוא מגייס את כול כוחותיו כדי להפיל את החוק. לדבריו אמנם קיימת תמיכת הממשלה המחייבת משמעת קואליציונית, אך לנוכח התגייסות השמאל אין להרפות ואין לסמוך על רוב מובטח אוטומאטית. "אני מקווה שהח"כים יבינו שיש כאן קרב של הציונות מול השמאל החדש ויביאו לרוב מכובד".
עוד מציין חבר הכנסת אלקין ואומר כי החוק האמריקאי שנחקק בשנות השבעים קובע כי בית המשפט יכול להשית עונש של ארבע שנות מאסר על מי שיחרים את ישראל או מוצרים מתוצרתה, ו"אם חלילה לא נעביר את החוק נאבד את הזכות המוסרית לתבוע ממדינות בעולם לחבור אלינו מול המחרימים".
סוגיה נוספת שעלתה במהלך השיחה עם חבר הכנסת אלקין היא סוגיית מגרון והחשש שבתוך ימים אחדים יגיעו בולדוזרים אל הגבעה עליה ממוקם הישוב ויחלו בהרס שלושה מבנים, כפי שהודיעה המדינה לבג"ץ. האם תרחיש עמונה עומד לחזור על עצמו תחת ממשלת הליכוד? אלקין העומד בראש שדולת ארץ ישראל "מקווה שלא. מדובר בסיפור מסובך מבחינה משפטית. שדולת ארץ ישראל פועלת בכל דרך כדי להשפיע על שר הביטחון והשרים האחרים", הוא מספר ומביע תקווה שכפי שהיה באירועים קודמים גם במקרה זה תצליח השדולה לסכל את תכניות ההרס.
אלקין מציין בדבריו שאנשי מגרון זקוקים לדי זמן כדי לשטוח את טענותיהם בפני בית המשפט, טענות שעד כה לא נשמעו, והוא מקווה שהצדק המינימאלי הזה, כלשונו, יינתן להם וביצוע ההרס יוקפא עד להשלמת המהלך המשפטי.
נזכיר כי עד כה לא יכלו אנשי מגרון להציג טענותיהם כיוון שבבג"ץ אין מקום להצגת טיעונים, ומאידך בבתי המשפט הזוטרים יותר נטען מולם שאין באפשרותם לדון כל עוד בג"ץ דן בסוגיה. את המילכוד המשפטי הזה מנסים אנשי השדולה להתיר.