המערכה על הנהגת מפלגת העבודה מתחממת וכל אחד מהמועמדים שולף תותחים כבדים, אחד מהתותחים הללו, כך נראה, הוא מכתב תמיכה שקיבל חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג ממי שכיהן בעבר כיו"ר הכנסת, שלמה הלל.
במכתבו כותב הלל להרצוג: ""אתה מייצג בעיני, את דור ההמשך של מנהיגות המפלגה הראוי לקבל את אמון הציבור. אתה ניחן ביכולות מקצועיות איכותיות ביותר, מוסר עבודה גבוה, אתה קשוב לרחשי הלב של הציבור ויודע לראות את הנולד ולהתוות מדיניות המשלבת רגישות, חמלה ויצירתיות. זיקתך למורשת מפלגת העבודה... תבטיח את השמירה על ערכי היסוד של המפלגה גם לאחר תהליך שיקום המפלגה והתחדשותה.... לא ניתן להתעלם מההישגים החשובים אותם הובלת למען אזרחי המדינה, במשך כהונתך במגוון תפקידים בממשלות ישראל. הדבר הגיע לשיא בזמן כהונתך במשך כארבע שנים במשרד הרווחה, אותו הפכת למשרד החברתי החשוב בישראל... יצרת מודל למנהיגות יוצאת דופן למען רווחה במדינת ישראל. אני מאמין כי ביכולתך לאחד את המפלגה מאחוריך, ולהצעיד אותה בבטחה ומחדש למרכז המפה הפוליטית בישראל, תוך יצירת שיתופי פעולה והבאת רוח חדשנית ונועזת".
בשיחה ביומן ערוץ 7 פרט הלל את מעלותיו של הרצוג כפי שהוא רואה אותם. זאת תוך שהוא מקפיד לציין שאינו פוגע באף אחד מהמועדים האחרים אותם הוא רואה כמוכשרים וכראויים, אך הרצוג לטעמו הוא הטוב מכולם.
בראשית דבריו מקפיד הלל לציין כי בשנים האחרונות הוא "לא כל כך פעיל במפלגה ולא משתתף בפעילות המפלגתית", אך עם זאת "לאור המחלה הקשה שלקתה בה המפלגה, מחלת ההתקפות של אחד נגד השני והניתוח הקשה שעברה באחרונה, אני חושב שבוז'י הוא המתאים ביותר לשיקום. מה שנחוץ כעת הוא אדם שאינו מתייחס לעניינים אישיים אלא לשיקומה של המפלגה". להערכתו של הלל יהיה בכוחו של חבר הכנסת הרצוג להוביל את העבודה לימיה היפים בפוליטיקה הישראלית.
לשאלה אם יש לקשר בינו לבין אביו של הרצוג, הנשיא המנוח חיים הרצוג ז"ל, קשר לתמיכה זו משיב הלל בחיוב ואומר כי הוא בהחלט מוצא קשר של "מסורת אבות", כלשונו, בין ההיכרות שהייתה לו עם הנשיא המנוח "מהאנשים היקרים ביותר", כהגדרתו, לבין התמיכה בבן שאמנם הוא אינו מכירו באופן אישי בשל פער הגילאים והדורות, אך הוא משוכנע שמדובר שמי ש"כל כולו נתון לשיקום המפלגה".
בהתייחס למצעה המדיני של מפלגת העבודה סבור הלל שמדובר במצע שהציבור כולו בישראל תומך בו, קרי היפרדות מהפלשתינים ומסירת שטחי יהודה ושומרון למעט גושי התיישבות וירושלים. לטעמו הגישה הזו, אותה הוא עצמו ייצג בעבר, היא "המקסימליזם הציוני".
ומה באשר לבקעת הירדן? הלל עצמו מכהן כיום כחבר במועצה הלאומית למען הגולן ובקעת הירדן, כיצד הוא רואה את נטישת הבקעה על ידי מצעה המדיני של 'העבודה'? "לצערי, חלק מהדברים שהאמנו בהם, כולל בקעת הירדן והגולן, מעמדם נפגע", אומר הלל ומציין כי עם זאת לטעמו התכנית המדינית שבה האמין בעבר היא הרצויה.
ובאשר להתגוששות העדתית המאפיינת את ההתמודדות לראשות העבודה, והטחות האשם המילוליות כלפי הרצוג ומצנע, אומר הלל כי אל לציבור לשכוח את תרומתה של מפלגת העבודה לעלייה עוד מימייה הראשונים של המדינה. הא מזכיר את היותו שליחו של בן גוריון להעלאתם לארץ של יהודי ערב ועיראק. "כל התדמית הזו כאילו מפלגת העבודה לא ייחסה חשיבות ליהודי ערב היא תדמית לא נכונה".
ובחזרה להתמודדותו של הרצוג – האם עברו בפרשת עמותות ברק, פרשה ממנה נחלץ רק בזכות השמירה על זכות השתיקה אינה מהווה כתם בעברו של מנהיג? הלל סבור שלא ומציין כי הוא אמנם אינו בקי בפרטי הפרשה ההיא אך הוא "יודע שהוא יצא זכאי", ומשום כך לטעמו "לפתוח פרשיות שנסגרו אז מחוסר עניין ציבורי זו התנכלות ללא צורך במועמד מוכשר ומתאים".