"מידת סדום" כך תיאר יו"ר הוועדה לפניות הציבור, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), את הקריטריונים של משרד החינוך לקביעת זכאותם של ילדי החינוך המיוחד, המשולבים במערכת החינוך הרגילה להסעות. זאת בשל שיטת חישוב המרחק אשר מצדיק מימון הסעות, המתעלמת מתנאי השטח והסביבה וממצבו של הילד.
בעקבות פניות של הורים לילדים מהחינוך המיוחד המשולבים בבתי ספר רגילים, משרד החינוך מכפיף אותם לנהלים של מערכת החינוך הרגילה ומסרב לממן הסעות עבור ילדיהם, קיימה אתמול (ג') הוועדה לפניות הציבור, דיון על השיטה ועל הקריטריונים לפיהם נקבעת זכאות זו. עוד דנה הוועדה בצורך לממן לילדים אלו, הסעות לקייטנות בימי החופש במסגרת בתי הספר בהם שולבו. את הישיבה פתח היו"ר מקלב, בסיפור המזעזע על רצח הילד בן התשע בניו-יורק, שהלך לתומו ברחוב עירוני ללא הסעה.
מבדיקת מרכז המחקר של הכנסת עולה כי עפ"י הקריטריונים של משרד החינוך, המרחק המינימלי שמצדיק מימון הסעת ילדים עבור תלמידים מגן חובה ועד כיתה ד', הינו 2 ק"מ ויותר ואילו עבור תלמידים מכיתה ה' ואילך, מ- 3 ק"מ ויותר. המרחק נקבע ע"י תוכנה לוויינית, שכלל אינה מתייחסת לתנאי השטח.
מקלב אמר ש"אי העמדת הסעות לרשות ילדים מהווה בעיה כשמדובר בילדים רגילים ופי כמה וכמה, כשמדובר בילדים בחינוך המיוחד, הסובלים ממוגבלויות שונות". בדבריו תהה כיצד הזכאות להסעות נקבעת עפ"י קריטריונים יבשים ובאמצעות תוכנה המודדת מרחק אווירי. "כיצד יתכן, שילד בכיתה ה' המתגורר במרחק 2.9 ק"מ, שבדרכו לבית הספר צריך לעבור צמתים וכבישים סואנים או באזורים מבודדים, לא יהיה זכאי להסעה?. ההתעלמות של משרד החינוך מגורמים נוספים, כגון תנאי השטח ומצבו של הילד זועקת לשמים. ההסתמכות על תוכנה וקריטריונים יבשים, קשיחים ובלא התאמה לתנאי הסביבה, זוהי מידת סדום!", אמר. בסיכום קרא מקלב למשרד החינוך, "לקיים חשיבה מחודשת בעניין ילדי השילוב במערכת הרגילה וכן להמשיך ולהתייחס אליהם בהתאם למצבם".
ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ' (קדימה) אמרה ש"התנהלות משרד החינוך בעניין, נוגדת את עקרונות המדינה היהודית, בהיותה אטומה ושרירותית" ותהתה: "כיצד יתכן שילד עם אוטיזם קל, המשולב במערכת החינוך הרגילה תוך קבלת סיוע מיוחד, יוכפף לקריטריונים של בית ספר רגיל? האם לא ברור, שיש להתחשב במוגבלות שלו?". שמאלוב-ברקוביץ', אף הוסיפה, ש"המדינה מרוויחה פעמיים. פעם אחת, בשילוב תלמידי החינוך המיוחד במערכת הרגילה שעולה פחות ופעם שנייה, בכך שהשילוב מאפשר לה להימנע ממימון שירותים המתחייבים עפ"י מצבם של הילדים".
אחת הפונות לוועדה, העוסקת בשילוב ילדים בחינוך הרגיל, בבית הספר גבעת שאול בירושלים, רבקה לנדי, סיפרה על ילדה בכיתה א', שצריכה לחצות את הצמתים הסואנים של הכניסה לעיר, בדרכה לבית הספר, כיוון שאינה זכאית להסעה. לנדי סיפרה, על ילדים שעלו מכיתה ד' לכיתה ה' ומעתה אינם זכאים עוד להסעה, כיוון שהקריטריון משתנה למרחק 3 ק"מ יותר ושאלה: "האם מידת האחריות של ילד משתנה בצורה כה משמעותית מגיל 9 ל- 10 ובמיוחד כשמדובר בילדי השילוב בעלי הלקויות?". על-כך הוסיפה ושאלה: "איך ניתן להטיל את האחריות להגעה לבית הספר על אותם ילדים, שחלקם לוקים בהפרעות התנהגותיות, או על ההורים, שבמקרים רבים נפגעים במקומות עבודתם עקב עודף התעסקות בהסעת ילדיהם?"
מנהלת אגף חינוך מיוחד במשרד החינוך, רעיה לוי גודמן, ש"נושא הסעת הילדים ובכלל זה, ילדי החינוך המיוחד נבחן כל הזמן וכי התקצוב של הנושא בישראל אינו נופל מהנהוג ברוב מדינות העולם". גודמן הודיעה, ש"במשרד ישקלו בחיוב, לממן לילדים אלו הסעות לקייטנות שיתקיימו בחופש במסגרת בתי הספר בהם שולבו".