בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה טענת עובדת קבועה של תנובה, לפיה הופלתה לרעה על רקע מחלתה ופוטרה מן העבודה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לאחר כעשרים שנות עבודה ואף חויבה לשלם הוצאות של 3,000 ש"ח לתנובה ושל 3,000 ש"ח נוספים להסתדרות.
העובדת, שיוצגה על ידי עו"ד אלכסנדר ספינרד, טענה כי פוטרה בניגוד לדין, בשל מחלתה, ללא ניסיון למצוא לה תפקיד הולם וללא עריכת מו"מ עם ועד העובדים.
בית הדין לעבודה קבע כי חברת תנובה הוכיחה שחיפשה ואף מצאה לעובדת תפקידים חלופיים בעקבות בעיותיה הבריאותיות, אולם כאשר העובדת טענה כי היא נמצאת באי כושר עבודה מוחלט, ברור כי בלתי אפשרי למצוא לה תפקיד.
בית הדין קיבל את טענת בא כוח תנובה, עו"ד איתמר נצר ממשרד עורכי הדין יעל דולב ושות', כי העובדת טענה טענות סותרות שאינן מתיישבות זו עם זו. מצד אחד טענה כי היא נמצאת באי כושר עבודה מוחלט, ואף ערערה לקרן הגמלאות על מנת שתכיר בה כזכאית לקצבה של נכות 100%, ומצד שני טענה כי תנובה פיטרה אותה שלא כדין ולא אפשרה לה לעבוד.
בית הדין קבע כי תנובה וארגון העובדים נהגו כדין, לאחר שהוכח כי נוהל מו"מ בנוגע לתנאי הפרישה של העובדת ואף הושגה הסכמה למתן פיצויי פיטורים מוגדלים, אלא שהעובדת סירבה לקבל את התשלומים וסירבה לחתום על כתב ויתור.
כמו כן נדחתה טענת התובעת כי היא זכאית לתשלום פיצויים מוגדלים מכוח ההסכם הקיבוצי לפיו נהגה תנובה במקרה של סגירת מחלבה, כיון שהתובעת פוטרה בהליך אינדיבידואלי ולא בעקבות סגירת מחלבה או אגף. נדחתה גם הטענה לפיה התובעת הייתה זכאית לקידום בדרגות ולמתן דרגת פרישה.