יו"ר האופוזיציה, חברת הכנסת ציפי לבני, קובעת כי מחאת הדיור אינה מבטאת תסכול הממוקד דווקא בתחומי הדיור, אלא מעבר לכך.
לדבריה "מחאת הדיור והאוהלים שבחוץ הם חלק מתופעה שמאפיינת תסכול כולל שלא עוסק רק בתחום הדיור. תסכול של אנשים צעירים, משפחות צעירות, אנשים טובים, אזרחים נאמנים, תורמים לצבא, משלמים מסים – הם לא אנשים מסכנים, הם אנשים עובדים שלא מוכנים לשאת עוד את הנטל הזה. לא מתוך בהפגנות מתוך מסכנות אלא מתוך דרישה לזכויות".
את הדברים אמרה לבני בכנס יוקר המחיה שנערך בכנסת ביוזמת חברת הכנסת רונית תירוש.
לבני התייחסה בדבריה גם להאשמות שהטיח ראש הממשלה נתניהו במדיניות ממשלת קדימה. "מבחינת הממשלה כולנו אשמים – אלה שמפגינים כי הם שמאלנים, אנחנו כי אנו אופוזיציה – זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת וזה חלק מהמאבק. המחאות עוסקות בנושאים אמיתיים והנתונים לא עוסקים במספרים יבשים כי בקצה שלהם ישנם אנשים שרוצים לחיות כאן בכבוד".
ממשיכה לבני ואומרת: "התפקיד של הממשלה הוא לייצר מצב שאזרחי המדינה יכולים לחיות בכבוד ואם יש כשל שוק, ויש היום כשל שוק בהרבה מאוד תחומים, הממשלה צריכה להתערב גם אם זה בניגוד לאידיאולוגיה הכלכלית - צריך להתערב מקום שיש בו כשל שוק".
לדבריה "הבעיה של לישראל היא לא שאין כסף אלא הבעיה היא בסדר העדיפויות הלקוי של הממשלה הזו. נתוני הצמיחה צריכים להיות מתורגמים גם לאיכות החיים של אזרחי המדינה".
עוד הוסיפה לבני וציינה כי לה ולמפלגתה יש גם אלטרנטיביות לבעיות ולמצוקות העולות בימים אלה. "מכייון שהחלטנו באופוזיציה לא רק למחות אלא גם להציג אלטרנטיבות – יש לנו אלטרנטיבות בכל התחומים האלה שמונחות על השולחן, חלקן ברמה העקרונית. גם בשוק חופשי והפרטה המדינה לא מסירה את האחריות מעליה ברגע שזה עובר לשוק החופשי. האידאולוגיה של נתניהו להפחית את מסי החברות בכל מחיר, ואת המחיר משלמים אזרחי המדינה באותם מסים עקיפים – צריכה להיפסק. הפחתת מסי החברות זה דבר שהיה ראוי להתחיל איתו בעבר אבל היא מגיעה היום להגזמה ובכדי למלא את הבור הזה – יש יותר ויותר מסים עקיפים – יותר מע"מ, מסי קנייה, מסי בלו, מחירי חשמל ומים – צרכים בסיסיים שהם לא מותרות. אדם ששותה, מתרחץ, מדליק חשמל – הוא משלם לקופת המדינה שלא לצורך. זה לא מחירי המוצר עצמו, אלא הקופון שהמדינה גוזרת בדרך".
"הבירוקרטיה במדינת ישראל בלתי נסבלת והמגזר הציבורי בישראל לא תמיד יודע לתת שירות לאזרחים. אבל רק לדבר על הצורך בטיפול בבירוקרטיה לא מספיק. המינהל, שהוא גוף בעייתי מאוד מבחינה בירוקרטית, כמובן צריך לעבור שינוי. אבל יש החלטה שהמנהל עצמו לא יקבל בעצמו אם הוא לא יקבל הנחיה – התפקיד של מנהל מקרקעי ישראל הוא לא להיות מסחטת כסף מהמשאב הלאומי והעיקרי של מדינת ישראל שזה הקרקע, התפקיד של ממשלת ישראל לייצר סדרי עדיפויות לאומיים דרך הקרקעות. מקומות כמו הנגב והגליל, מקומות שיש בהם יחידות דיור אך העלות הכוללת אינה מאפשרת מגורים. צעירים יגיעו לנגב לא רק בגלל דיור אלא אם ידעו שיש שם חינוך טוב, תעסוקה, תרבות – מחירי הדיור הם חלק מהעניין הזה ולכן צריך טיפול לאומי הוליסטי לכל אותן בעיות.
המחאה היא ביטוי נפלא לאנשים צעירים שלא מוכנים רק לקטר בסלון – הסלון הפך להיות האוהלים ולא משנה אם ברוטשילד, בקרית שמונה או בנגב. הבעיה היא לא בעיה של צעירים אלטיסטים מת"א, אני פוגשת אותם בנגב, בשדרות, בחצור הגלילית, בכל מקום. הניסיון לצייר את המפגינים כשמאל או ימין מדיני זה קשקוש מוחלט וזכותם להביע את דעתם בכל תחום וגם בתחומים האלו. הבחירה של הצעירים בישראל לא צריכה להיות בין לסתום פיות לזה שיאשימו אותם שהם משתפים פעולה עם האוייב – הבחירה אינה בין מרצים באוניברסיטה שלא רוצים לשיר את התקווה לבין הרב ליאור. יש באמצע מרכז ציוני שנלחם על הקיום שלו פה ואנחנו נמשיך בכך", דברי חברת הכנסת לבני.