ביום ראשון הקרוב ידון בגצ, בהרכב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה, דורית בייניש בעתירה שהוגשה כנגד 'חוק החנינה לעצורי ההתנתקות'. העתירה הוגשה על ידי אנשי שמאל שטענו כי החוק מפלה לטובה את עצורי ההתנתקות.
לפני ספר חודשים הגישה פרקליטות המדינה את תשובתה להתנגדויות של אנשי שמאל כנגד חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות, בטענה שאינו שוויוני ויש להחיל אותו גם על מתנגדים לבנייה יהודית בשיי'ח ג'ראח או מקומות אחרים בהם מפגינים אנשי שמאל.
המדינה טענה בעיקר, כי היות ומדובר באירוע חד פעמי וחסר תקדים בתולדות המדינה, והיות והפגיעה במפונים הייתה קשה - יש לאפשר את קיום החוק החריג הזה.
בתשובה שהוגשה היום לבג"ץ נחשף, כי בדיון פנימי וחשאי של וועדה מצומצמת של וועדת חוקה חוק ומשפט שהתקיימה לפני ההתנתקות, קיבלו 3 חברי כנסת (יו"ר הוועדה ח"כ מיקי איתן, ח"כ רוני בראון, ח"כ נעמי בלומנטל) את האפשרות לעיין בנהלים המיוחדים שגובשו לצורך התמודדות עם מתנגדי ההתנתקות. הח"כים התבקשו והסכימו לאשר את הנהלים המיוחדים, תוך שהם מקבלים את הסברי הפרקליטות כי הנהלים גובשו מתוך חשש לאלימות יוצאת דופן ולכאוס לאומי.
בכתב התשובה שהוגש לבג"צ בשמו של אל"מ במיל. משה לשם, באמצעות עוה"ד נדב העצני ועדי ברנר, נטען כי נגד מתנגדי ההתנתקות הופעלו נהלי אכיפה מיוחדים ושרירותיים מעבר לנהלים הרגילים המופנים כלפי מפגינים בנושאים אחרים. "החוק אינו פוגע בזכות החוקתית לשוויון, נהפוך הוא – הוא מבקש לתקן ולו באופן חלקי, את הפגיעה החמורה בשוויון שבוצעה כנגד משיב 4 וכנגד אזרחים רבים נוספים של מדינת ישראל, שהתנגדו למהלך המכונה 'התנתקות'" – טוענים עורכי הדין ומוסיפים שמדובר ב"פגיעה יסודית וקשה בזכויות היסוד של המוחים נגד "ההתנתקות", שהתבצעה באמצעות קשת של אמצעים. היא נבעה מהערכות שווא, לפיהן עומדת להתבצע אלימות רחבת היקף וקשה על ידי מתנגדי "ההתנתקות". אזהרות השווא החמורות הניבו תוצאות קשות".
האפליה בחקיקה הייתה בחלקה חשאית. ואולם, הכנסת עצמה נתנה את הסכמתה לאפליה זו: בגורמי האכיפה השונים נקבעו הוראות וההנחיות פנימיות להנהגת דפוסי אכיפה מיוחדים, חמורים במיוחד, כנגד מתנגדי "ההתנתקות". נהלים והוראות אלו כוננו אפליה לרעה, מערכתית, ממוסדת, גורפת ורחבת היקף – כותבים עורכי הדין – ומגלים כי "נציגים של בית המחוקקים הובאו בסודן של לפחות חלק מההנחיות והנהלים המפלים, והתבקשו לאשרם באופן סודי."
עורכי הדין העצני וברנר מסתמכים בתשובתם לבג"צ גם על טיוטת דו"ח הסנגוריה הציבורית, שהודלף לתקשורת אחרי ההתנתקות, ועל דבריה האמיצים של הסנגורית הראשית עו"ד ענבל רובינשטיין, בדיון בועדת החוקה בנובמבר 2005. וכן על מאמריו של ד"ר בועז סנג'רו, מומחה למשפט פלילי, שעקב מקרוב אחר התנהלות מערכות האכיפה והמשפט כלפי מפגיני ההתנתקות. הן רובינשטיין והן סנג'רו מצביעים בדבריהם על שותפות פעילה של מערכת המשפט באכיפה המפלה כלפי אותם מפגינים. כן הם מביאים את דו"ח האגודה לזכויות האזרח מדצמבר 2005, המצביע על ממצאים דומים.
לבסוף, מביאים עורכי הדין העצני וברנר ציטוטים מדבריהם של המחוקקים עצמם, חברי הכנסת, אשר במהלך הדיונים שעסקו בחקיקה שהכוונה היא ליצור אפליה מתקנת.