רק אחרי בידוק. ישיבת הממשלה
רק אחרי בידוק. ישיבת הממשלהפלאש 90

מחלוקת בין משרדי ממשלה, נמשכת כבר למעלה משלושים שנה, וגם כאשר התקבלה החלטת ממשלה בעניין – היא פשוט לא מבוצעת. כך התגלה היום (שני) בוועדה לביקורת המדינה, שדנה בהתמשכות המחלוקות בין משרדי ממשלה שונים. זאת לאור דו"ח חמור של מבקר המדינה בעניין, שחשף למעלה מארבעים ויכוחים כאלו – שטרם נפתרו.

יו"ר הועדה, ח"כ יואל חסון (קדימה) הדגיש כי התופעה היא "אחת הרעות החולות של הממשל בישראל, וחייבים למצוא את המנגנון שיפסיק זאת ושיהיה מי שידפוק על השולחן ויפתור אותן.  בתוך חודש על משרד ראש הממשלה להציג לוועדה את המתווה להתמודד עם התופעה: מנגנון או מערכת, והוועדה תוודא שאכן מנגנון זה פועל".

בדיון היום השתתפו כעשרה מנכ"לי משרדים, משנים למנכ"ל או נציגים מטעמם, והמשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה, בעז ענר ציין כי "כל משרד הוא גלגל שיניים וכדי שהמכונה הממלכתית תעבוד חייב להיות תיאום ביניהם. גלגלים אחדים לא מסתובבים ומעכבים את המכונה כולה. האזרחים צריכים לקבל שירות ובעיקר האוכלוסיות חלשות. חמש עשרה מהמחלוקות נמשכות יותר מעשר שנים ולא נפתרות, כאשר לפעמים השרים כלל לא יודעים על קיומן. לא ייתכן שבית המשפט העליון ישמש כגננת ועל הממשלה מוטלת חובה ציבורית למשול ולצמצם את המחלוקות הללו".

יעקב זלצר, המפקח הכללי במשרד ראש הממשלה, ציין כי מזכירות  הממשלה צריכה להיות הגוף שיעקוב אחר פיתרון המחלוקות, מנכ"ל משרד הבריאות הפרופ' רוני גמזו המליץ על פגישות מנכ"לים, ואילו שוקי אמרני, המשנה למנכ"ל משרד הפנים הדגיש כי על הכנסת להימנע מלחוקק חוקים שליישומם  נדרשים שני משרדים או סמכות שני שרים.

שמשון שושני, מנכ"ל משרד החינוך ציין כי "כל מחלוקת ניתן לפתור ע"י תקציב, יצירתיות או אגו - ובעיקר אגו. לפעמים פוליטיקה מפלגתית מונעת פיתרון מחלוקות כאלו, ואם יהיה למנכ"ל מספיק אומץ להשתחרר מהחסות המפלגתית הויכוחים יכולים להיפתר".

מנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות רונן פלוט, הוסיף כי "אין ולו משרד אחד שאין לו נושא משותף עם משרד אחר, ולנו יש לנו צוות משותף למשרדי רה"מ והחוץ הנפגש ומתאם עמדות מדי חודש". לדברי המשנה למנכ"ל משרד הרווחה, מנחם וגשל, "משרד אחד לבד לא יכול לבצע עבודה, ובעיות רבות הן בתפר בין המשרדים השונים.

שלום גנצר, הממונה על ענייני ביקורת המדינה במערכת הביטחון הדגיש כי לכל משרד ממשלתי יש רשויות ממלכתיות הפועלות תחתיו, אך לא תמיד הוא מצליח לאכוף את מרותו עליהן. הוא הציג כיצד סוגיית מתן שירותי בריאות לחיילי צה"ל  - משרד הבריאות אינו אוכף את מרותו וגורם למשרד הביטחון לנהל  מו"מ מול כל קופת חולים ובית חולים בנפרד.

אלכס לנגר, המשנה למנכ"ל התחבורה, ציין מצידו כי "כל משרד רואה את הדברים לפי שיטתו ותפקודו, ומה שאני רואה כפיתרון - האחר רואה כבעיה. אין צורך להמציא מוסדות בוררות בגלל שמשרדים לא פותרים בעיות ביניהם, כיוון שאלו נראים להם לא-מספיק חשובים". לדעת ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) "עדיין אין מנגנון הכרעה, ובעוד כמה שנים נשב כאן שוב ועדיין נעסוק בנושא".

מייק בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה טען, כי "באחריות משרד רה"מ לכנס את נציגי האוצר והמשפטים להגדיר מהו הפורום הנכון להתמודד ולפתור מחלוקות. אולי באמצעות תיקון לתקנון הממשלה. 

לירן אבישר, עוזרת למנכ"ל משרד רה"מ אייל גבאי, הוסיפה כי "השאלה מה מגיע למשרד רה"מ היא גם מה חשוב לשר או למנכ"ל משרדו, וצריך לעגן בהחלטת ממשלה או בתקנון הממשלה את סמכותו של מנכ"ל משרד רה"מ להתערב בסכסוכים, כיוון שכיום הסמכות היא בידי ראש הממשלה עצמו".

כאמור, הוועדה לביקורת המדינה החליטה בסיכום הישיבה כי על מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי להציג בתוך חודש לוועדה, את המתווה להתמודד עם התופעה של מחלוקות בין משרדים שונים באמצעות מנגנון או מערכת, והוועדה תוודא שאכן המנגנון מיושם.