מהו 'רזא דשבת'?

בספרו העוסק במלאכות השבת, מנסה הרב יוסף יצחק ליפשיץ להעביר את המסר כי השבת אינה "תחיקה סוציאלית גרידא", אלא יום רוחני עמוק.

ישי קרוב , כ"ט בתמוז תשע"א

רזא דשבת
רזא דשבת
הוצאת 'שלם'

בספרו 'רזא דשבת' חוקר ראש ישיבת 'רבי יצחק יחיאל' בירושלים, אחר ההגדרות המדוייקות והחדות של המלאכות האסורות בשבת.

את מטרת הספר, אפשר לחוש במה שכתב המחבר, "היצירה בת זמננו שונה מן היצירה שהיתה נפוצה מזמן מתן תורה ועד קודם המהפכה התעשייתית - עד המהפכה התעשייתית היצירה של האדם נעשתה בעיקרה בידי אדם... בימינו נעשה שיפור החפץ על ידי מכונות". לאורך הספר, מדגיש המחבר את מהות המלאכות לפי אופי זמננו ומה מטרתו של האדם בעשייתו אותן.

דרכו של התנא רבי שמעון בר יוחאי שסבר שמלאכה ללא כוונה אין שמה מלאכה ומי שעשאה בשבת פטור עליה, מקבלת דגש חזק מאוד לאורך הפרקים. כך מביא המחבר את המחלוקת הגדולה בנוגע להלכות חשמל בשבת – האם יש בזה איסור בונה או שכל איסור החשמל נובע מהחשש מה יקרה בשעה שתהיינה תקלות, דבר שכמובן משמעותי לפסיקת ההלכה בנוגע חשמל בשבת

בין המלאכות שסוקר המחבר בספרו נמצאו מלאכות: בונה, מבשל, הוצאה מרשות לרשות ועוד.

'רזא דשבת' - הרב יוסף יצחק ליפשיץ, הוצאת שלם, 182 עמודים

בהבאת מקורות רבים מדברי התנאים במשנה, דרך האמוראים בגמרא ועד לפוסקי הדורות – ראשונים ואחרונים, פורס המחבר את היסודות לאיסורי מלאכות השבת ומגיע להגדרות מעמיקות ומדוייקות. הספר מאוד מעמיק וניכר כי כותבו עוסק בהלכה ובפילוסופיה זה לצד זה ומקורות הלכה אותן מביא, מתובלות רבות בפילוסופיה.

המחבר שוזר לאורך הספר את הבסיס האמוני לפיו, אין לראות בשבת "תחיקה סוציאלית גרידא", כלשונו, אלא למצוא את האיזון הנכון בין שני היסודות של קיומו — "בין טבעו הגשמי לרצון היצירתי שהעניק לו הא-ל, רצון שבאמצעותו הוא מטביע את חותמו על העולם".

מי שנפשו חשקה בהעמקה הלכתית ואוהב פילוסופיה, אין ספק שמאוד יהנה ויחכים מלימוד הספר.