ביומן ערוץ 7 סיפר הרב בני לאו, מהנואמים המרכזיים בעצרת אתמול בתל אביב, על מה שהביא אותו להשתתף באירוע ועל תחושותיו על עתידה של החברה בישראל לנוכח האירועים האחרונים.
לדבריו, עלה בידו להכיר מקרוב את האווירה האמיתית בשדרות רוטשילד ו"בניגוד למה שנוהגים לומר שאלו אנרכיסטים ופוסט ציוניים, אמנם בנסיעה מצפון לדרום לאורך השדרה רואים בהתחלה קבוצה שבאה לפרק ולהשתולל, אבל בהמשך פוגשים את תלמידי המכינות, הסטודנטים, המשפחות הצעירות", וכשזה המראה שנגלה עולה השאלה "למה לא מסוגלים להתחבר לישראליות הזו? למה נפגשים רק כשיש צו שמונה?".
הרב לאו מציין שאכן קיימים רבים מהשמאל הישראלי באירוע, כדוגמת הנוכחות המוגברת של השומר הצעיר, אך זאת משום תפיסתם הכלכלית ואמונתם בצמצום פערים, אמונה הנובעת מציונות בסיסית. לטעמו, ניתן ונכון לשבור את הנוסחה הקובעת ששמאל חברתי הוא גם שמאל פוליטי ומדיני והויכוחים שהתעוררו סביב המאהל יכולים להתרחש גם בתוך הציונות הדתית פנימה.
לטעמו של הרב לאו, קיים ערך נוסף להתערות בשורות המחאה. הוא מזכיר את ימי הגירוש והעקירה לפני שש שנים מגוש קטיף, ימים בהם הימין תהה מדוע איש אינו שומע את קול זעקתו, וכעת קיימת הזדמנות לעורר את השיח הפנימי וההיכרות של איש את רעהו מתוך המצוקה המשותפת.
באשר לתחושה שבשיח בין ימין ושמאל באופן קבוע הימין נכון לשיח ואילו השמאל בבוא שעת מבחן כדוגמת העקירה מתעלם, אומר הרב לאו שהיכרות הדדית כעת תביא לכך ש"ביום פקודה אותו אדם הרחוק מההתיישבות יאמר שיש לו חבר בעפרה ובבית אל והוא רוצה להיות איתו", וזה ערך אחווה עליון בפני עצמו. "צריך לנצל כל הזדמנות. הכאב שלנו מתחושת הבגידה שחשנו בימי העקירה לא נותן לנו את הלוקסוס של חומת ברזל בין תל אביב לירושלים". להערכתו כשאוטובוסים ובהם בחורי ישיבות, סטודנטים ובני המשפחות הצעירות יגיעו אל המאהל יהיה בכך פתח לשינוי חברתי אמיתי".
לשאלת יחסה המתנכר ולעיתים האלים של המחאה למי שנשא את האפשרות לפתרון ביהודה ושומרון, אומר הרב לאו כי יחס אלים זה הגיע כמענה למי שניסה למחות מחאה בתוך מחאה, ולא למי שנכנס לשיח הדדי עם יושבי המאהלים. "אם זה היה קורה תוך כדי מעגל שיחה לא היו מכות, אבל זה בא כמחאה מול מחאה, אש מול אש. אי אפשר לרפא כאב במכות".
באשר לאווירה ששררה במפגן המחאה אתמול אומר הרב לאו כי האווירה הייתה "מאוד ציונית", כהגדרתו, תחושה שהמוחים מייצגים חברה שרוצה מדינה בה יצומצמו הפערים, "תחושה של בית".
ומה לגבי העתיד. הרב לאו מקווה שניתן יהיה למצוא את הדרכים לשמירת הקשר, וכבר כעת הוא עצמו שומר על קשרים עם הנהגת השומר הצעיר.
עוד מזכיר הרב לאו את דבריו של יו"ר התאחדות הסטודנטים שהודיע כי אין בכוונתו לחדול משותפות למחאה על אף שהממשלה הציעה להם שורת הטבות להרגיע את מחאתם, משום תחושת הערבות ההדדית למצוקת המפגינים האחרים. "זו השפה שלנו", אומר הרב לאו הקובע כי הציונות הדתית היא שאמורה הייתה להוביל את המחאה מתוך תחושת הערבות והשאיפה לצדק.