המרכז לפיוט ושירה אשדוד ו'האוזן השלישית' חברו להפקתו של תקליטור ייחודי ובו פיוטי קינות לתשעה באב בנוסח יהודי צפון אפריקה ומרוקו. בתקליטור למעלה משמונים פיוטים שונים עליהם סיפר ביומן ערוץ 7 מנכ"ל המרכז לפיוט ושירה, מוטי מלכא, ממיסדי התזמורת האנדלוסית הישראלית ומנהלה במשך שנים רבות.
מלכא מספר שרבים מהפיוטים נכתבו בתקופות מאוחרות יותר, לאחר פוגרומים, האינקוויזיציה וגירוש ספרד ונאמרו בבתי הכנסת בליל וביום תשעה באב. בין השאר הוא מזכיר פיוט-קינה מיוחד שנכתב על ידי הסופר הרב חיים סבתו על השואה, וגם הוא נכלל באוסף.
מלאכת איסוף הפיוטים וביצוע הפיוטים (ללא כלי נגינה) בוצעה בידי הפייטן הרב דוד אדרי אותו מגדיר מלכא כ"אנציקלופדיה לפיוט", המכיר את הקינות לפרטיהן והמנגינות לתוויהן.
ייעודו העיקרי של התקליטור הוא סיוע לחזנים שלעיתים אינם מכירים את מכלול הפיוטים והקינות לתשעה באב, והאזנה לתקליטור מאפשרת להם להיערך לחזנות בבית הכנסת. "כיום התמעטו הפייטנים שיודעים את הקינות הללו", הוא אומר.
יצוין כי בניגוד לניגונים ולפיוטים לשאר מועדי וחגי ישראל אשר הוקלטו אין ספור פעמים בעבר, תחום הקינות לא זכה עד היום לתיעוד מוקלט ומסודר, והמפעל הייחודי מהווה פריצת דרך בתחום.
אמירת הקינות בניצוחו של הרב אדרי הוקלטה באחד מבית הכנסת הראשונים באשדוד – "קהילת יוצאי צפרו" שממוקם ברובע ב' באשדוד, ללא כל ליווי מוזיקלי. "היה לנו חשוב להקליט ולהנציח את הקינות עבור הדורות הבאים בדיוק כמו שהן נאמרות בבתי הכנסת, כלומר שירה בלבד של הפייטן ושל המתפללים, ללא כלי נגינה בכלל", מבהיר אדרי. "יש קינות שנכתבו על אירועים קשים וטרגיים בחיי העם היהודי או בחיי הכותב, כמו למשל קינות מרגשות של גולי בית שני על חורבן הבית ושל גולי ספרד על זוועות האינקביזיציה ועל הגירוש הגדול. יש קינות המתארות את הכמיהה לגאולה. ומאידך, יש קינות המתארות מצב של הקהילה היהודית, כשבדרך כלל מדובר באירוע שיש בו זיכרון קשה בחיי העם".
80 הקינות חולקו לחלוקה ראשית של ערבית ושחרית ולחלוקה משנית בצורת 13 מקבצי קינות. בין כותבי הקינות ניתן למצוא כמה מגדולי המשוררים והפייטנים של יהדות ספרד וצפון אפריקה, הבולטים שבהם : רבי יהודה הלוי ורבי יעקב אבן צור, רבי ישראל נג'ארה.