רבבות פוקדים את רחבת הכותל לאמירת קינות

עם ישראל מציין היום 1942 שנה לחורבן בית המקדש השני, מהשקיעה יחל צום תשעה באב לזכר חורבנות שני בתי המקדש הראשון והשני. ביום זה אירעו צרות רבות לעם ישראל במשך הדורות, ביניהם חורבן העיר ביתר שהייתה מהערים הגדולות בארץ בימים שאחרי החורבן. וכן ביום זה אירע המאורע של גירוש יהודי ספרד.

 

הצום שהחל בשקיעת החמה (בשעה 19:44) יסתיים היום (ג') בצאת הכוכבים בשעה 20:15.

 

בשל הצרה הגדולה של חורבן המקדש חמור צום תשעה באב יותר מכל הצומות האחרים בכך שהוא אסור בכל חמשת העינויים כיום הכיפורים: איסור אכילה ושתיה, איסור רחיצה, איסור סיכה (בשמים), איסור נעילת הסנדל ואיסור תשמיש המיטה.

 

בצום תשעה באב נוהג כל עם ישראל כאבלים לגבי חורבן המקדש, ולכן אפילו לימוד תורה נאסר לבד מדברים הקשורים לצום תשעה באב, כנבואות הפרענות שבספר ירמיהו, מגילת איכה, לימוד אגדות החורבן שבמסכת גיטין, לימוד הלכות אבלות שבפרק שלישי במועד קטן, וכן לימוד דברי מוסר וכיבושין המעוררים לתשובה. כמו כן אין יושבים על כסא וספסל עד צהרי היום.

 

במקומות רבים גם נוהגים שלא להניח תפילין בבוקר, ורק במנחה אחרי חצות מניחים. הערב יקראו את מגילת איכה ובה קינת ירמיהו הנביא על חורבן המקדש והצרות של שארית הפליטה. הנביא מתאר את בית המקדש בירושלים כ'עטרת ראשנו' וזועק 'נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו'.

 

רבבות צפויים הערב ומחר להגיע לכותל המערבי בירושלים שריד מקום בית מקדשנו, ולומר שם את הקינות. הקינות נאמרים לפי הנוסחים של כל העדות, אשכנזים, ספרדים, תימנים ועוד. במקומות אחרים בארץ מתקיימים הערב דיונים ודו שיח בין ציבורים שונים סביב מהותו של יום תשעה באב, יום חשבון הנפש הלאומי.

 

עיקר תקנת הצום ובפרט צום תשעה באב נועד כדי לעורר את הלבבות לתשובה, ולזכור ש'מפני חטאינו גלינו מארצנו', ועל ידי תיקון החטאים שהם שורש סיבת החורבן, נזכה לגאולה שלמה ולבניין המקדש מחדש.