בעוד התקשורת הישראלית משתאה לנוכח המשך הירי מרצועת עזה למרות מה שהוגדר כ'הפסקת אש' מסביר העיתונאי והתחקירן דוד בדין העומד בראש המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון כי מונחי ה'הודנה' וה'תהדייה' אינם מנוגדים מעיקרם להמשך ירי ולחימה.
לדבריו יש להפנים כי מבחינת הכללים האסלאמיים בניגוד למונח 'סולח' הרי שמונחים אלה (תהדייה והודנה) מאפשרים לחותם עליהם להמשיך בלחימה או לקטוע את הלחימה כרצונם. "אפשר לתקוף ולהפסיק מתי שרוצים", כלשונו. "אין קשר בין תהדייה והודנה לבין הפסקת אש. צריך להבין את המונחים".
בדין, שבמרכז שבראשו הוא עומד נחקרו מ ונחים אלו בידי ארבעה מזרחנים מומחים, מזכיר את ירי הרקטות לאחר שלוש ההודנות הקודמות. הוא מזכיר כי לאחר ההודנה שנקבעה בשנת 2006 נורו 235 טילים ורקטות, אחרי ההודנה שנקבעה ב-2008 ונמשכה שישה חודשים נורו 538 טילים ורקטות ואילו אחרי ההודנה השלישית שנחתמה במבצע 'עופרת יצוקה' נורו לא פחות מ-912 טילים ורקטות. לדבריו ההבנה האסלאמית את המונחים מאפשרת התנהלות שכזו והיא עומדת בכללי ההודנה.
לטעמו על הציבור הישראלי להבין את ההבדלים במונחים וכשהוא שומע את כלי התקשורת מציינים שנחתם הסכם הפסקת אש או שהוחלט על הפסקה שכזו יש להתקשר למערכות התקשורת, למחות על כך ולציין שאין מדובר בהפסקת אש כלל ועיקר אלא בהודנה או בתהדייה. בנוסף הוא ממליץ להתקשר במחאה דומה גם למשכן הנשיא שלדבריו מפיץ את שקר ההודנה כהפסקת אש, על אף שהדברים מנוגדים גם למציאות וגם לחוקי האיסלאם.
ובאשר למשרד ראש הממשלה ומשרד החוץ שמן הסתם מכיר את הנתונים ובכל זאת אינו מבהיר אותם לציבור, אומר בדין כי "יש גורמים במשרד ראש הממשלה ובמשרד החוץ שלא מעוניינים להתמודד עם מצב של מלחמה טוטאלית עם הרשות הפלשתינית".
להערכתו הדבר נובע מסכומי עתק ישראליים שמושקעים ברש"פ. לדבריו מדובר ב-28 מיליארד שקלים שמושקעים בכלכלה ובתשתית הפלשתינית מחברות ענק ישראליות, ולאלה אין אינטרס לקטוע את הקשרים הללו.
לדבריו מדובר בתרגום המעשי למונח שטבע נשיא המדינה פרס כשדיבר על שלום כלכלי שאיננו שלום של ממש, וכך נמשך קשר כלכלי שכל מהותו הוא מכירה ישראלית של ציוד, סחורה ושירותים במיליונים רבים, בה בשעה שנמשך איום ממשי על חייהם של מיליון מאזרחי ישראל.