הדי היריות עוד נשמעים ברחובות טריפולי וכבר העולם מבקש לדעת לאן פניה של לוב החדשה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם פרופ' יהודית רונן, מומחית ללוב ולמזרח התיכון מאוניברסיטת בר אילן, שהעלתה קווים לדמותה של המהפכה וניסתה להעריך לאן היא מובילה.
בראשית דבריה הבהירה פרופ' רונן כי לוב עדיין דורכת במקום ומצויה על פרשת דרכים, וכל עוד לא יילכד קדאפי היא תתקשה להיכנס לעידן החדש, כהגדרתה. עם זאת להערכתה בהחלט יתכן שאם המרדף אחרי הרודן הנמלט יימשך תקופה ארוכה כפי שהיה במקרה סדאם חוסיין הרי שבמקביל למרדף תחל לוב לגשש את דרכה החדשה. לפי שעה מתקיימים דיונים תוך כדי הלחימה עם כוחות נאט"ו תוך בחינת אספקטים מדיניים, כלכליים ובעיקר נושאי הנפט הלובי.
באשר לאותם המתעקשים גם כעת לתמוך בקדאפי ואף להילחם למענו, אומרת רונן כי אלו כבר אינם נלחמים עבורו אלא נלחמים על חייהם שלהם. היא מזכירה שמדובר בקבוצות שבמשך ארבעה עשורים רקמו את חייהם עם גורלו של המשטר וכעת הם יודעים שעם רדתו מעל הבימה של קדאפי חייהם בסכנה, "או שהם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים, או שהם מנותקים מהמציאות או שהם אומרים תמות נפשי עם המורדים".
ומי הם אותם מורדים? ערב רב אנושי בעל אינטרסים ומגמות שונות, אומרת פרופ' רונן ומציינת כי הם עצמם מנסים לתאר את עצמם כסטודנטים, רופאים וכיוצא באלה שהתגייסו למאבק, אולם האמת היא שמדובר בנציגי כל מרכיבי החברה הלובית, שבטים שהמכנה המשותף שלהם הוא גיאוגרפי או מדיני, אופוזיציות שונות ועריקים בתואנות שונות שחברו כולם למטרה אחת. "המלט שליכד אותם היה המאבק המשותף להפלת קדאפי. עכשיו, אחרי חיסול קדאפי, המלט הזה איננו וכל אחד ימשוך את השמיכה לכיוונו".
ומה באשר לסכנה שמא גורמי אל קעידה ואיסלאם קיצוני ישתרבבו אל שורות המורדים? רונן סבורה שסכנה כזו בהחלט אפשרית. היא מזכירה שקיימת אופוזיציה איסלאמית קיצונית בלוב, והיא היחידה שהוכיחה את כוחה מול קדאפי בשנות התשעים, "יש לה כושר ארגון ולחימה. היא נמצאת בקשר עם האחרים". עוד היא מוסיפה ומזכירה כי לוב הנפיקה מתוכה לא מעט ממנהיגי אל קעידה והייתה המדינה מס' 2 באספקת לוחמי ג'יהאד. רונן מציינת כי האיסלאם הרדיקאלי שואף להגיע לשלטון כדי ליישם את חוקי השריעה, ועל כן המהפכה מהווה יעד עבורו.
באשר לחשש שכתוצאה מכל זאת יגיע נשק בלתי קונבנציונאלי ואחר לידי גורמי טרור, אומרת פרופ' רונן כי הדבר בהחלט אפשרי. היא מזכירה שהמערב לא הצליח לפרק לחלוטין את הנשק להשמדה המונית שהיה בידי קדאפי ובידיו נשק כימי. היא גם לא שוללת אפשרות שקדאפי יעשה שימוש בנשק שכזה כאקט של ייאוש לנוכח מצבו. "ראינו כבר מנהיגים ערבים שנהגו כך".
בהקשר של השתלטות אל קעידה על אמל"ח לובי אומרת רונן כי החשש אפשרי מאוד בעיקר לנוכח עברה של לוב כספקית אמל"ח לגורמים פוליטיים בעייתיים, לאל קעידה באזור המגרב ואף לעזה. עוד היא מעלה חשש שארגונים ינצלו את הכאוס הלובי ויציעו תשלום רב תמורת אמצעי לחימה שאכן יגיעו אליהם.
ומה באשר לסיכויים לדמוקרטיזציה לובית? פרופ' רונן סבורה שמהלך כזה, אם יקרה, לא יתרחש בתקופה הראשונה שכן מדובר במדינה שמעולם לא נוהלה תחת סדרי שלטון מערביים. היא מזכירה שלפני תקופת קדאפי היה השלטון מלוכני, "אין שם מנגנוני שלטון, אין מפלגות. הלובים לא יודעים כיצד לנהל את מדינתם. אלו תהליכים שדורשים הבשלה ומאמצים, בין השאר גם מאמצי בלימה מול כוחות שמנסים להיכנס אלי הריק הזה".