שירות הביטחון הכללי הפעיל את חוק עצור בעבירות בטחון חמש פעמים במחצית הראשונה של שנת 2011, כך עולה מדיווח שהעביר השירות ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו).
על פי הדיווח שהעביר השירות לועדת החוקה של הכנסת, נחקרו על ידי שירות הביטחון הכללי 78 נחקרים על פי הדין הישראלי, כאשר בעניינם של 73 מהם כלל לא הופעלו הוראות החוק. בעניין חמשת העצורים האחרים מפרט הדיווח, כי לגבי שלושה מהם הופעל הנוהל הקבוע בחוק של השהיית הבאה בפני שופט לתקופה של יותר מ-48 שעות, בעניינם של ארבע נחקרים, הארכת מעצר בטרם הוגש כתב אישום חרגה מעבר לשלושים יום.
חשוב לציין כי באף אחד מהמקרים לא עבר טווח הזמן מעבר לארבעים ימים. על פי הדיווח בעניינם של חלק מעצורים הופעלה יותר מסמכות אחת המותרת בחוק. בסוף שנת 2010 האריכה ועדת החוקה את הוראת השעה בחוק עצור בעבירות ביטחון בשנתיים נוספת.
ראש אגף החקירות בשב"כ אמר בדיון "אי הארכת הוראת השעה תגרום לפגיעה בחיי אדם, ותפגע ביכולת שלנו לסכל פעולות טרור". חברי הכנסת מסיעות השמאל לא קיבלו טענות אלה, ומחו על כך כי החוק מופעל רק במקרים בודדים, וכי מקרים אלה אינם מצדיקים חקיקה כוללת, אשר עלולה לדבריהם לפגוע בזכויות עצירים.
היועץ המשפטי לארגון ענה לדברים כי השימוש בהוראת השעה חל במיעוט קטן מאוד מכלל החקירות, אך הדגיש כי "זו כמות קטנה של חקירות, עם נזק עצום בחיי אדם הטמון בחובן".
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם, אמר לאחר קבלת הדיווח משירות הביטחון כי "עצם העובדה כי הדיווח החצי שנתי של השב"כ לכנסת מראה כי בכל פעם ישנם מקרים של עצירים שהיה צורך להפעיל נגדם את הוראות החוק, מוכיח לנו את החשיבות של החוק ואת החשיבות שיש בו על מנת להציל חיי אדם. כולנו רק יכולים לתאר לעצמנו, מה היה קורה אם אותם בודדים היו מצליחים לבצע את מזימתם נגד אזרחי המדינה".