לא מזמן הם לא היו כאן, המושגים: 'מדינה פלסטינית', 'עם פלסטיני'.
אבל צעד אחר צעד; באלימות, ברצחנות אכזרית, בדיפלומטיה ערמומית ושקרית, ובשנאת ישראל עזה, הולך ונוצר יש מאין, עם שלא היה ולא נברא, ואיתו טריטוריה מדינית על נחלת אבותינו.
מול התחכום והנחישות של אויבנו העושים שימוש ב'סיפור הפלסטיני', ככלי חדשני במלחמתם להשמדת מדינת ישראל, המענה אצלנו במקרה הטוב הוא רפיון ידיים. במקרים אחרים נמצא שיתוף פעולה מטורף של מנהיגים מכל האגפים הפוליטיים.
זה התחיל אצל מנחם בגין מנהיג המחנה הלאומי, שבהסכם קמפ דייויד, הכיר בזכות ערביי יש"ע לאוטונומיה ('שהם יאספו לעצמם את הזבל' - כך זה תורץ אז). זה המשיך בהסכמי אוסלו הארורים שהכשירו את אש"ף, והפכו ארכי טרוריסט כמו עארפאת לחתן 'פרס נובל לשלום'. מכאן הדרך להחרבת גוש קטיף, והבריחה מעזה היתה קצרה.
כבר יש כאן:
'רשות פלסטינית' - המקיימת יחסי חוץ כשל מדינה לכל דבר, גובה מיסים, בונה ערים וסוללת כבישים.
'משטרה פלסטינית'- שזה בעצם צבא מיומן, מאומן ומחומש, שבכל רגע נתון, יכול להפנות אלינו את קני הרובים.
אך כדי להשלים את המהלך, חסר השלב של החרבת ההתיישבות ביו"ש וגרוש היהודים.
לא!!! אין להם שום עניין במשא ומתן. לא על גושי התיישבות, לא על חילופי שטחים. הם גם לא מתכוונים לוותר על ריבונות בירושלים או על זכות השיבה.
הם כן מתכוונים, שנמשיך להתקפל, שנמשיך לברוח. שנניף דגל לבן על כל הכרזת מלחמה, דיפלומטית אזרחית או צבאית.
והשלב הבא: ספטמבר אז מה הם מתכננים לספטמבר, כיצד נערכים בצה"ל, ומה הולך להיות במישור המדיני. חשוב שנדע ונסקור להלן.
אך יותר חשוב להפסיק להיגרר, להתחיל לקחת את היוזמה לידינו, לשנות את כללי המשחק, להפוך איום להזדמנות.
תוכניות האויב – אינתיפאדה עממית
במנהיגות של אש"ף הבינו מזמן, שרצח יהודים, יכול להסב להם סוג של קורת רוח. אך יחד עם זאת, לא מביא אותם להכרעה. מבחינתם, מרכז הזירה השתנה, מהפצצת אוטובוסים, אל דעת הקהל בעולם. אל האו"ם, אל הקוורטט, ואם אפשר לקובעי המדיניות במשרד החוץ האמריקאי.
שם המשחק הוא – דה לגיטימציה.
כלי המשחק הם – ההמון 'האומלל והזועם'. לא חמוש, לא אלים. "רק דורש את אדמתו הגזולה, עליה בנו המתנחלים את ביתם". הישג יהיה מבחינתם, אם יהיו אצלם קורבנות בנפש. אז יוכח כי ישראל היא הכובש האכזר. (לכן נכונה מדיניות מערכת הבטחון הדואגת להשתמש בנשק אל הרג, מול מפגינים לא חמושים וכשאין מדובר בסכנת חיים).
יש לזכור, היום המתנחלים הם תושבי עופרה ויפו, כשיכבשו את אלו, יעברו לשייך מוניס שברמת אביב ולסידני עלי שבהרצליה בואך כפר שמריהו.
השחקנים – מאות ואולי אלפים של נערים ערבים (עדיף ילדים שמצטלמים טוב), בתוספת נשים וזקנים שיצעדו לכיוון היישובים ביהודה ושומרון. אלה יספקו את ההצגה הכי טובה בגלובוס.
המשווקים – כלי התקשורת המקומיים והבינלאומיים. 'המחאה העממית הספונטנית והבלתי חמושה', ללא ספק תצטלם נהדר. זה מותאם לתיאוריית 'האביב הערבי'. בו יש טובים ורעים.
המעודדים והמתסיסים- אנשי השמאל הקיצוני, אנרכיסטים למען הגדר, סולדריות שייח גארח, גוש שלום, תעיוש, ועוד גופים שונים שיובילו את ההתססה ואליהם יצטרפו - כמו תמיד – אנשי שלום עכשיו והשמאל הפחות אקטיבסטי שישלים את הפאזל במהלך.
כוחות הביטחון – 'עצימות נמוכה'
אין ספק, מערכת הביטחון נערכת לקראת 'ספטמבר'. ברכישת ציוד לפיזור הפגנות. באימון הכוחות ובאיסוף מודיעיני.
אולם יש לזכור, תגובת מערכת הביטחון שבראשה נתניהו וברק, בנויה על הנחת יסוד שבמוקדם או המאוחר על שטחי יו"ש תוקם 'מדינה פלשתינית'. זו מערכת הרואה בהתיישבות היהודית ביו"ש זמנית, ובאויב הערבי בעלי הבית. היא מכווננת אמנם להגן על חיי התושבים היהודים, אך ממשיכה לראות 'ברשות הפלשתינית' את הריבון הפוטנציאלי. לתפישה זו יש השלכות חמורות על מעמד הישובים היהודים, התושבים אדמותיהם ורכושם.
להלן הקווים המנחים על פיהם תפעל מערכת הביטחון התגובה להפרות סדר.
1. הכוחות מאומנים ומצוידים, באופן בו יפוזרו ההפגנות והתהלוכות ללא כל פגיעה בנפש. זאת כדי למנוע, מחד הלהטת השטח ומאידך לא לספק תמונות לתקשורת העולמית.
2. בעקבות אי וודאות לגבי שיתוף הפעולה של 'המשטרה הפלשתינית', עם האירועים. קיים ניסיון לרתום את צבא המחבלים כדי למנוע הפרות סדר. כל הסכם כזה, כרוך בתשלום, של עוד ויתור, בהכנסת נשק, העלמת עיין מבניה בלתי חוקית ומהפרת הסכמים.
3. עיקר המאמץ של כוחות הביטחון יתרכז בהגנה על חיי אדם. קיים חשש כבד שההגנה על הרכוש והאדמות החקלאיות, היא בדרגת חשיבות משנית. על פי כמות הכוחות מספר האירועים שיתרחשו בו זמנית ובעוצמתם.
4. במצבים מסוימים וכדי למנוע חיכוך, ייתכן ויחסמו צירים לפרקי זמן ארוכים. תושבים יתבקשו להישאר בתוך גדרות היישובים, כדי לתת ל'מקומיים', להוציא קיטור. זאת מדיניות שנקראת 'הכלה', שדוגמתה ניתן לראות בימים אלו ביישובי הדרום, הסופגים טפטופי טילים ומרגמות, ללא תגובה ראויה שתמגר את התופעה.
לסיכום: צה"ל והמשטרה, יעשו ככל שביכולתם להדוף התנפלות על היישובים היהודים, תוך שימוש באמצעי אל הרג. כדי למנוע חיכוך בצירים ייתכן שתיאסר נסיעה בצירים מסוימים, כך שעל חלק מהישובים יוטל סגר. מוטל ספק באשר ליכולת של כוחות הביטחון לקיים הגנה אפקטיבית, במקרה של אירועים רבים בו זמנית ובמקומות שונים. במקרים כאלו, יופקרו אדמות היהודים ורכושם להרס וביזה, ואולי אף חמור מכך.
מאיום להזדמנות – הערכות הישוב היהודי ביו"ש.
זו ההזדמנות לומר לכל מי שמעוניין לשמוע וגם למי שלא מעוניין, יהודה ושומרון זה הבית שלנו.
אנחנו כאן, כי זו נחלת אבותינו.
אנחנו כאן, כדי להישאר לעולם.
אנחנו כאן. בשביל עם ישראל ובשליחותו.
מערכת הביטחון התעלמה זמן רב, מהצורך לשתף את ההתיישבות בהערכות לקראת 'אירועי ספטמבר'. אין ספק שמדובר בהנחיה של הדרג הפוליטי, הרואה בהתיישבות היהודית סוג של 'נטל בטחוני'. על אף האפשרות להיעזר ולערב את תושבי הישובים בהגנה על ביתם ורכושם, קיימת בימים האחרונים בלבד, היערכות מינורית בתחום זה.
זו ההזדמנות שלנו, להכריז, אנחנו כאן!!!
הכח העומד לרשותנו:
330,000 תושבים ביו"ש (ללא השכונות היהודיות במזרח ירושלים).
כיתות כוננות קבועות, רכזי בטחון, רכבי סיור ועוד.
הכרת השטח, הצירים, ונקודות התורפה של האויב השכן.
ההבנה כי זה ביתנו ואם לא נפעל להגן על העובדה הזאת, איש לא יעשה זאת עבורנו. ודאי שלא יעשו זאת אהוד ברק ונתניהו שמייחלים להקמת מדינת מחבלים על ביתנו ואדמותינו.
האמצעים ודרכי הפעולה: משנים את כללי המשחק – לא עוד התגוננות.
כאמור אם נחכה בביתנו ונהיה ספונים בתוך היישובים הפסדנו את המערכה. החכמה היא לצאת, ליזום, להוביל ולהנהיג ונוכל לעשות זאת רק במידה ונצא מהיישובים. נפרוץ את הגדרות ונניע קדימה לכיוון המרחבים האין סופיים ביהודה ושומרון ונקודות אסטרטגיות שונות שמצורפות כנספח למסמך זה.
עלינו להתארגן במאות ואף אלפים ולצאת נערים, ילדים, נשים וזקנים ( בסיוע כוחות תגבור של לוחמים) ולהעמיד אל מול הצעדות שהערבים ייזמו, צעדות שלנו עם דגלי ישראל והליכה בכל שטחי ארץ ישראל .
בחלק מהמקומות נציב משוואה דומה . אלה מול אלה. לא עוד חיילים ולוחמי מג"ב מול קבוצות של ילדים ונשים ערביות. אלא ילדים מול ילדים, נערים מול נערים ונשים מול נשים- כך נהרוס את אפקט ספטמבר ונשנה את המשוואה בשטח.
הקמת מטה מאבק שיכלול נציגים של כל הגופים הרלוונטיים, ראשי מועצות, ראשי מזכרויות היישובים, וועדי מתיישבים, תנועות חוץ פרלמנטאריות, פעילי שטח, נציגי נוער הגבעות, וכדומה. כאשר מטה זה ינהל למעשה את המאבק בשטח ויפעל בכמה ראשים:
מטה ארגון – המטה המרכזי שבראשו יעמוד קצין מבצעים וצוות רכזי שטח. המטה יאגד את כל כוח האדם הקיים, ישנע את הכוחות, יכין תוכנית מבצעית המבוססת על סדר יום עצמאי של המתיישבים ויארגן צעדות ועצרות המוניות מחוץ ליישובים אך במקביל יהיה אחראי על כוח תגובה שישלח לכל יישוב שבו מתקיים אירוע מול מפגעים.
צוות לוגיסטיקה – צוות שתפקידו לדאוג לאספקת ציוד עבור הפעילים ולאספקה סדירה של מזון ומים. הציוד שיסופק יכלול ציוד להגנה עצמית המותר להחזקה על פי חוק במדינת ישראל אך יאפשר לפעילים להתגונן ולהשיב מלחמה במקרה של אירועי תקיפה.
צוות תקשורת – חלק גדול מהמערכה אותה מתכוונים הערבים להפעיל היא המערכה התקשורתית כאשר לרשותם של הערבים והשמאלנים עומדים לא רק נטייתם של רוב כלי התקשורת בישראל אלא גם מצלמות רבות ודוברים מיומנים. צוות התקשורת יהיה מבוסס בעיקרו על פורום הדוברים ביהודה ושומרון בסיוע אנשי יחידת תצפית .
צוות משפטי – עורכי דין ומשפטנים שיתנו מענה ויתמודדו מבחינה משפטית מול שר הביטחון, במידה והוא ינקוט במהלכים שיפגעו בשגרת החיים התקינה של תושבי יו"ש. במידה ויבוצעו מעצרים בקרב המתיישבים במהלך האירועים, הצוות יתגייס לעזרה משפטית ראשונה. הצוות יהיה מבוסס על אנשי תנועת חוננו בשיתוף ארגון זכויות האדם ביו"ש והפורום המשפטי.