שלושה מבני קבע, בתי מגורים של משפחות במועצה שלך נהרסו השבוע במחטף לילי. משפחות הושלכו מביתן. איפה תופס אותך האירוע הזה?
"הייתי בבית. קיבלתי הודעה שנראו כלים כבדים בפסגת זאב, ליד מחסום חיזמה. חשבתי שאלו שני כלים בלבד, אבל אחרי כמה דקות קיבלתי הודעה שבאזור המטה הארצי מרוכזת כמות ניכרת של אוטובוסים עם אנשי יס"מ. משהו שנראה רציני. ביקשתי ממישהו שייגש ויסתכל. במקום זוהה בעל תפקיד מהמינהל האזרחי, וכשהבנו שהמינהל מעורב היה ברור שמדובר במשהו יותר ממשי והתחלנו לעקוב אחרי התנועה שלהם עד שהגיעו לכיכר אדם ובמקום לפנות שמאלה לקלנדיה פנו ימינה ואז הבנו שהיעד הוא כנראה מגרון".
עד אז היו ספקות?
"כן. באותו יום אחרי הצהרים קיימנו בדיקה מול קציני הגמ"ר והחטיבה, והם אמרו לנו שיתקיים תרגיל גדול בקלנדיה לקראת אירועי ספטמבר. הם גם הדגישו שאין נגיעה למגרון. בכל זאת עקבנו וכשהגיעו לכביש שישים ולא פנו לקלנדיה הבנו במה מדובר. מיד עליתי למעלה ונכנסנו לפעולה".
התושבים מספרים שהמהלך בוצע תוך התעלמות מסיכומים מוקדמים שהיו על התראה מוקדמת לפני כל פעולה כזו, אם תגיע.
"בחודשים האחרונים, מהרגע שבו עלה הנושא לדיון בבג"ץ, הופעלה מערכת גדולה של עבודה מול גורמי הביצוע ומקבלי ההחלטות. מדובר באלוף הפיקוד, שרים, שר הביטחון וכו'. עד שהתקבלה החלטת בג"ץ האחרונה שמחייבת לפנות את כל מגרון עד מרץ 2012 ונרשמה הודעת המדינה שהרס שלושת המבנים יתבצע עד סוף ספטמבר היו סיכומים להתראה מוקדמת, אבל מבחינת גורמי הביצוע הדברים פעלו אחרת. הם ראו את עצמם פחות מחויבים לסיכומים.
היו מגעים מול השרים יעלון ובגין ומול מזכיר הממשלה צבי האוזר, חברי הועדה שמינה נתניהו לטיפול בסוגית מגרון, והייתה תחושה שלא יקרה משהו ללא אזהרה שאכן הולכים להרוס, והמגעים נמשכו. אני לא יכול לומר שבנקודת זמן כלשהי התחייבו לנו שלא יעשו כלום בלי להודיע, אבל שמעתי מהמשפחות עצמן שנאמר להן שתהיה הודעה לפני שהדבר יתבצע. לי באופן אישי לא נאמר דבר כזה".
ולמרות הכול באה ההפתעה
"מסתבר שהנחיה של שר הביטחון ירדה במוצאי שבת לבצע את ההרס ביום ראשון. לי זה נשמע קצת מוזר. במוצאי שבת מקבלים החלטה שכזו? מה, מוצאי שבת זה יום עבודה? נראה שמשהו גרם לו לפעול כך. אולי מישהו הושפע מההפגנה הגדולה, אולי הוא חשב לנצל נקודת חולשה של ראש הממשלה שהרגיש לחוץ מההפגנה, ואולי חשבו שעם ישראל עסוק עכשיו בהפגנה ואפשר לעשות מחטף".
תזכיר בבקשה למי ששכח את תמצית הפרקים המשפטיים הקודמים סביב שלושת המבנים הללו.
" 'שלום עכשיו' הגישה עתירה בשם עותרים שלטענתם הם בעלי החלקה שעליה נבנו הבתים. הם טענו שלא יתכן שבעוד המדינה מנהלת מו"מ להעתקת מגרון לאזור אדם, נבנים בתי קבע באותה חלקה. המינהל קבע שאכן הבתים נבנו בתקופה האחרונה, והמדינה השיבה שזה חמור מאוד והבתים ייהרסו בתוך 45 ימים שהסתיימו ביולי. בתקופה הזו קיימנו דיונים למציאת פתרון, נעשו מהלכים והועלו הצעות. לא הגענו לסיכום סופי. ב-26 ליולי הודיעה המדינה שבגלל המגעים הללו ההרס עדיין לא בוצע, אבל הוא יבוצע עד סוף ספטמבר. העניין הוא שעוד קודם לתום תקופת 45 הימים הסתבר שהעתירה הייתה מאוד פגומה והבתים בכלל לא בנויים על החלקה המדוברת, ואכן 'שלום עכשיו' משכו את העתירה, אבל תשובת המדינה ובה ההתחייבות להרוס נשארה. המדינה התייחסה לתשובה שלה למרות שלכאורה שום דבר לא חייב אותה לעשות זאת".
מי אחראי למציאות המוזרה הזו? דיברתי השבוע עם בכירים בליכוד והם מפילים את האחריות על ברק. הם צודקים או שהם מנסים לנקות את ראש מפלגתם נתניהו?
"ברק הוא האחראי בפועל על כל המערכת שכפופה לו, אבל מכיוון שהיו מעורבים כאן חברי הצוות שנתניהו הקים לטיפול בנושא מגרון (יעלון, בגין והאוזר) אי אפשר לשכוח שמעל ברק יש את נתניהו והוא אחראי. אבל הציר המרכזי הוא הפרקליטות, מחלקת הבג"צים והיועץ המשפטי לממשלה. נתניהו מצא את עצמו מסונדל כי היועמ"ש סירב לכול פשרה אלא רק לדחיית ההרס לספטמבר, והפרקליטות עמדה על רגליה האחוריות וקבעה שהבניה היא הפרה בוטה ולכן החליטו ללכת עד הסוף כי המעשה של התושבים הוא חוצפה בעיניהם".
אפשר היה למצוא פתרונות אחרים?
"היה מוצא אחר, בעיקר בתקופה שיש למדינה עוד עיסוקים, ובעיקר כשיש בג"ץ לפינוי כל מגרון. אפשר היה לחכות".
מדברים על כך שאם יהיה הרס במגרון אנשי 'שלום עכשיו' יעשו 'העתק הדבק' לישובים נוספים שנמצאים במצב דומה.
"ישנם כמה ישובים במעמד של מגרון, גבעת אסף, עמונה ועוד כמה ולכן אין ספק שמהלך כזה יביא לסחף, ולכן גם אם אני נשמע נאיבי, תמים ולא מציאותי, בעיקר אחרי השבוע הזה, אני מאמין שמגרון לא תפונה. יש כל מיני כיוונים שבהם אנחנו פועלים. לא על הכול אפשר לדבר, אבל אני מאמין שבע"ה נצליח למרות החלטת בג"ץ, כי אחרי מגרון עלולים לבוא אחרים..."
אתה מבין איך קורה שדווקא בממשלת ימין קורים דברים כאלה?
"אני לא רוצה לשים את עצמי במקום ראש הממשלה. יש עליו איומים והסכמים מבית ומחוץ, אבל אני חושב שעם מאמץ מינימאלי אפשר היה למצוא פתרון אחר ולא הריסה, לדוגמא להזכיר שבמפת הדרכים נאמר שכל מה שנבנה אחרי מרץ 2001 דינו לפירוק, ומגרון עלתה לקרקע לפני התאריך הזה. אפשר היה למצוא דרכים לפתרון ולפצות את מי שנפגע, אם יש כזה, אבל כדי שזה יקרה צריך רצון ולא לפעול בדרך אגב. הבעיה היא הפקידות שלצד ראש הממשלה, בעיקר הפרקליטות שמקבלת את עתירות 'שלום עכשיו' למרות שאין להם כל עניין בעתירה ולא שולחת אותם לתבוע זכויות על הקרקע בבית משפט.
אותם עותרים נגד מגרון הציגו בעלי קרקע שטענו שהם לא יכולים לממש את זכותם עליה בגלל שמגרון הוקמה שם ולכן הם דורשים פיצוי על כל התקופה מאז שקם הישוב. בבית המשפט המדינה קבעה שלא הוכחה שום טענת בעלות על הקרקע והם לא זכאים לשום פיצויים. את זה המדינה אמרה! אין כאן קרקע שנגזלה, ואם בתמימות מישהו נפגע אפשר לפצות אותו".
לסיום, מה יהיה עם המשפחות?
"המשפחות קיבלו החלטה להישאר במקום ואנחנו עושים כל מאמץ כדי למצוא דרכים שיוכלו להמשיך. ברמה החברתית, סוציאלית פסיכולוגית וכו' אנחנו מחזקים ותומכים ונקווה שנוכל להביא אותם לבית משלהם. כרגע הם במצב בעייתי מאוד, אבל אלו משפחות חזקות שמבינות שהן שליחות ואנחנו סייענו, מסייעים ונסייע להן".