לפני ימים אחדים פרסם הסטטיסטיקאי פרופ' קמיל פוקס איש אוניברסיטת תל אביב את תוצאותיו של סקר שבחן את עמדותיהם הפוליטיות של בני הנוער בישראל. על פי תוצאות אלה מתברר שהנוער פונה ימינה ויש לו הצעות מעניינות לכהונת ראש ממשלת ישראל. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הפרופ' פוקס על הסקר ותוצאותיו, אולם כבר בראשית הדברים מבהיר פוקס כי יש לזכור שהנוער אינו לבד ובפועל רוב הציבור בישראל פנה ימינה.
הסקר המדובר בוצע בקרב מסיימי כיתות י"א וי"ב לקראת כנס חינוך וגילה "תנועה הרב יותר ימינה מאשר כלל הציבור", אומר פוקס המדגיש כי הסקר בוצע עוד טרם מחאת האוהלים ולפני הפיגועים האחרונים בגבול הדרומי ולא עסק בסוגיית יחסי ימין ושמאל כלכלי אלא רק בנושאים המדיניים.
התוצאות הראו כי בשאלת ההסכמה להחזרת רמת הגולן תמורת שלום 83 אחוזים מהנוער סבורים שעדיף לוותר על שלום ולהישאר עם רמת הגולן. באשר לשכונותיה הערביות של ירושלים סבורים 59 אחוזים שאין לוותר עליהן תמורת שלום לעומת 23 אחוזים בלבד שתומכים בצעד שכזה. בסוגיה זו של שכונותיה הערביות של ירושלים מוצא פרופ' פוקס הבדל משמעותי בין מגזרי החינוך השונים ומציין כי בעוד בחינוך הדתי והחרדי 82 אחוזים מתנגדים לויתורים הרי שבחינוך החילוני מדובר בהתנגדות של 51 אחוזים.
להערכתו של פוקס ההבדל בין היחס לשכונות המדוברות לבין רמת הגולן נובע מהאיזכור של המנוח 'שכונות ערביות' בהקשר זה לעומת האופן בו נתפס הגולן "כנקי מאוכלוסיה ערבית", כלשונו.
פרופ' פוקס מדגיש בדבריו את היות העמדה השלטת בקרב הנוער הישראלי, עמדה המתנגדת לויתורים טריטוריאליים, ימנית אף יותר מזו שמציגה מפלגת 'ישראל ביתנו' הנכונה לויתורים כאלה ואחרים במתווים שונים של חלוקת הקרקע בארץ ישראל.
באשר לחלוקת המנדטים בקרב לבני הנוער אומר פרופ' פוקס כי המפלגות הגדולות אינן מפתיעות כאשר הליכוד זוכה ל-26 מנדטים ו'קדימה' ל-23 מנדטים, אך ההפתעה מצפה במפלגות הקטנות, שם ניתן למצוא 22 מנדטים ל'ישראל ביתנו' ו-14 מנדטים לאיחוד בין 'הבית היהודי' ל'איחוד הלאומי', איחוד שמדובר וכבר החל לפעול בפועל.
שאלה נוספת שנשאלה היא שאלת זהותו של ראש הממשלה המועדף על בני הנוער. 24 אחוזים בחרו להעלות שמות "מוזרים", כהגדרתו, שמות שנראה כי נועדו להתרסה או בדיחה אך לא מעבר לכך – עמיר בניון, צביקה הדר ואחרים. באשר לשמות "הרציניים" מסתבר שבראש הרשימה עומד... אביגדור ליברמן עם תמיכה של 17 אחוזים, יאיר לפיד אחריו עם 13 אחוזים, נתניהו ולבני חולקים את המקום הרביעי עם 8 אחוזים בלבד.
עוד הוא מציין כי שלושה אחוזים מקרב הנסקרים אמרו שהיו רוצים לראות את נציג כהנא, ברוך מרזל או מיכאל בן ארי, בראשות הממשלה.
באשר לתנודתיות הצפויה בתוצאות כאשר מדובר בנשאלים בוגרים אומר פוקס כי אכן הדעות משתנות, ואולם יש לשים לב לעובדה נוספת והיא שבעוד בעבר ידוע היה שקולות החיילים מחזקים את המפלגות הקיצוניות הן בימין והן בשמאל, הרי שהסקר הנוכחי (גם אם אינו נוגע לחיילים אלא כשנה קודם לגיוס) מגלה עמדה קיצונית ימנית בלבד בעוד השמאל הקיצוני נעלם ואיננו.