הרב חנן פורת הובא למנוחות - וידאו

בקיבוץ כפר עציון הובא לפני הצהרים למנוחות הרב חנן פורת ממקימי ההתיישבות ביהודה ושומרון שהלך אתמול לעולמו.

חזקי עזרא, גוש עציון, ז' בתשרי תשע"ב, | עודכן: 13:15

הרב חנן פורת מובא למנוחות
הרב חנן פורת מובא למנוחות
פלאש 90



טוען...

למעלה מעשרת אלפים בני אדם ליוו למנוחת עולמים את חה"כ לשעבר הרב חנן פורת, שנפטר אתמול בגיל 68 לאחר מחלה קשה.

בהלוויה השתפו, בין היתר, בני משפחת פורת, הרבנים הראשיים לישראל, הרב הצבאי הראשי, יו"ר הכנסת ריבלין, השרים יעלון, שלום, נאמן, סער, בגין, אדלשטיין, הרשקוביץ, לנדאו וליצמן, חברי כנסת, רבנים וראשי ההתיישבות ביש"ע.

הרב אלישיב קנוהל

הרב פרומן

בבכי ובכאב ספדה אפרת בתו הבכורה של פורת: "אבא אהוב שלי אנחנו נפרדים ממך היום וכל כך קשה לי. אין לי מילים. אתה היית איש של מלים ואני לא יכולה לשאול אותך מה להגיד. אני רק יודעת להגיד תודה, תודה לבורא עולם על כך שבחסד ברחמים גדולים אפשרת להביא את אבא מבית החולים בראש השנה ולימים אחרונים של יחד סביב מיטתו כולנו כל ילדיו ונכדיו. תודה על כל נשימה ונשימה שזכינו לנשום יחד איתו ובמחיצתו שבחלון הנוף של כפר עציון עם הרוח והירוק של הסתיו. אנחנו גאים להיות ילדיך, תמיד אמרנו לך אבא תעזוב את הפוליטיקה היא קטנה עליך לך תלמד ותלמד. בכול שבת תמיד הוספת עוד כפית סוכר בתה והיית אומר "נו שבת היום זה בשביל הנשמה היתרה". אבא אהוב ומתוק, אבא של שבת שלנו גאים להיות ילדיך".

בהספדו אמר יו"ר הכנסת ראובן ריבלין:

חנן פורת, מורה ורב, חוזה ומגשים, משורר ולוחם, ''רכב ישראל ופרשיו''. אילו יכולתי שלא לדבר ברגעים אלה, הייתי מתעטף בשתיקה: שתיקה על ייסוריך, חנן, ועל אמונתך, שתיקה על החיוך שלך, ועל מאור פניך, שתיקה על שירת חייך שנדמה, ולא תלווה אותנו עוד.

מעטים הם אנשי החזון והמעש. עוד יותר מעטים הם, אנשי הרוח והמשוררים, שנותנים את עצמם בעשייה הפוליטית ובשליחות הציבורית. אך אתה, חנן, ידעת גם ידעת, לעשות זאת.

ידעת להיות שליח ציבור שפיו מלא שירה, ידעת להיות פרלמנטר מובהק, שנפשו חולמת, שהרוח תמיד שורה בה. מורה דרך להמוני תלמידיו, זך ונקי, שמעורב בין הבריות וגם מורם מעם.

מי כמוך, חנן, ידע לשיר יפה כל כך את סיפורי התנ"ך? מי כמוך, ידע להיות בגופו גשר בין חלקי העם הזה? מי כמוך ידע לאהוב כל כך את ארץ ישראל? אהבה עד כלות הנפש, אהבה מדבקת, סוחפת, מטלטלת עד שורש הנשמה.

לגאול את הכותל. לגאול את ירושלים מאבלה, במלחמת ששת הימים. להקיז את הדם בתעלה, במלחמת יום כיפור. לקומם את גוש עציון מחורבנה, לתת את עצמו למען הכלל, לחנך, לייסד בתי אולפנא, להקים מוסדות של חסד וצדקה.

חנן, הלכת בעקבות האהבה, לכל מקום שדרשה ממך. במקום בו לא היו אנשים אוהבים, היית אתה האיש. בנפשך הייתה אהבה גדולה, אהבה כובשת, לעם ישראל לאדמת הארץ הטובה הזאת, לתורת ישראל. את אחיך היית מבקש, תמיד, בכל מעשיך והליכותיך. וגם, כאשר אחיך לא ביקשו אותך, גם כאשר הפנו לך עורף, אתה דבקת בהם ולא חדלת לרגע לבקש אותם.

לעולם לא נדע אלו ייסורין גברו בתוכך: אם ייסורי הגוף והבשר, או ייסורי הלב והנפש, על העם התועה בדרך, על הארץ שנתרחקה מהחזון. על הפירוד והמחלוקת בתוכנו, ועל האמונה שכהתה שאיננה עוד כפי שבערה בתוכך.

כן, בזכות האהבה הגדולה שפיעמה בך, היה פיך תמיד מלא שירה, בכל מצב ובכל זמן. גם כשנאכל גופך, גם כשזעקו פצעי הנפש שלך, תמיד היית שר, את השירה העברית, את שירת החיים, את שירת הגאולה. ואת זה לימדת אותנו.

קולך, חנן, נדם, אך קולה של שירתך, עוד ילווה באהבתך העזה את העם הזה והארץ הזו, שנים רבות. באתי להיפרד בשם הכנסת ובשם העם בישראל. תחסר לנו מאוד. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.







מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו