מאכלי חגים - על הבריאות והסגולות

החגים מלווים כידוע בסעודות רבות. מה טוב ומה טוב פחות במאכלים שאנחנו נוהגים לאכול בחגי הסתיו?

דגים

היום יש אפשרויות כל-כך מגוונות להכנת הדגים, שגם אל ושלא אוהבים טעם או ריח  של דגים ונמנעים מהם מסיבה זו, יכולים היום לאכול אותם בלי לסבול מהטעם או ריח הלא אהוב.

יתרונות באכילת דגים

• דגים מכילים הרבה חלבונים.
• דגים מכילים מעט מאד שומן.
• לשומרי משקל – דגים מכילים מעט מאד קלוריות.
• דגים מכילים הרבה שומנים בלתי רוויים (אומגה-3) התורמים בין השאר בטיפול ומניעה של דיכאון, בעיות קשב וריכוז ורמות בלתי מאוזנות של כולסטרול. מסיבה זו מומלץ לאכול דגים לפחות  פעמיים בשבוע. מומלץ לאכול דגי ים, כמו מקרל, הרינג, טונה, אנשובי, סלמון, סרדינים.
• דגים מכילים יוד, החשוב לחילוף החומרים של הגוף.
• דגים מכילים ויטמינים מקבוצת B, החיוניים לפעילות מערכת העצבים ולחילוף החומרים בגוף.
• דגים הרבה יותר קלים לעיכול מבשר

יחד עם זאת, בעניין הדגים חשוב לציין, שבזמננו דגים נושאי מתכות כבדות, חומרי הדברה וחומרים מסוכנים אחרים. זה במיוחד נכון לגבי ישראל, כי אצלנו, שלא כמו באירופה או בארה"ב, מי שופכה תעשייתיים הולכים ישר לים ואין פיקוח, ביקורת או חוקים בעניין. כל מי שגר במישור החוף וודאי היה עד ללהקות דגים מתות או גוססות. 

במחקר עיתונאי שנעשה בשנת 2000 ע"י "ידיעות אחרונות" נמצאו כמויות גדולות של ארסן, קדמיום, עופרת ומתכות כבדות אחרות, חומרי הדברה (בעיקר פחמימונים ופנילים כלוריים). חומרים אלה גורמים למחלות קשות שונות, כמו מחלת פרקינסון, מחלות סרטניות, מחלות ריאה, מיגרנה, פודגרה, שבץ ומחלות אטופיות שונות. (דרך אגב, זו הסיבה, שבגללה ממליצים לחולים במחלות אלה להימנע ממזון מן החי, כולל דגים.) דגימות שנעשו בדגי הכנרת עד שנת 1997 הראו עד 75% דגים מורעלים. לאחר שנת 1997 המצב האקולוגי של הכינרת הוחמר בהרבה, אך נלקחו פחות דגימות – "מסיבות תקציביות".

רמות הזיהומים בדגי בריכות בישראל הרבה יותר גבוהות מאשר בדגי ים. דגי הברכות שטים, למעשה, בתוך תמיסת אנטיביוטיקה, שלא לדבר על המון חומרים נוספים שמוסיפים להם וכן על חומרים מזיקים שהם מקבלים עם מזונם. דגים גם נושאים גורמי מחלות רבות, כמו חיידקי ליסטריה וויבריו וטפילים שונים. לכן בשום פנים ואופן אין ללכת אחר האופנה ולאכול דג לא מבושל או לא מבושל דיו (כמו סושי). התענוג מאכילתו הוא רגעי, והנזק יכול להיות ארוך טווח וגם בלתי הפיך.

המסקנה. פעם דגים היוו סגולה לבריאות ואריכות ימים. היום כבר לא. אבל הם עדיין חלק מהתפריט שלנו ומהווים מקור לחומרים חשובים לגופינו. לכל מי שאינו צמחוני וממשיך לאכול דגים, מומלצים דגי ים מהים הצפוני (כמו סלמון, מקרל, הרינג), שנחשבים היום לפחות מזוהמים. דבר חשוב נוסף: לא להרבות בשימורים! הם מכילים הרבה חומרים מזיקים, קודם כל -  חומרים משמרים.

אופן ההכנה העדיף להכנת דגים: בישול איטי, אפיה, אידוי. הטיגון לא מומלץ בהחלט.

ועוד דבר: חשוב מאד לשים לב לטריות הדג!

רימון

הרימון נמנה על שבעת המינים של ארץ ישראל. הוא ידוע מימי קדם, ותמיד שימש כסמל לשפע, פריון, חכמה, יופי וברכה. הוא גם ידוע כבעל סגולות רבות וכצמח מרפא, כאשר כל חלקי הרימון נמצאים בשימוש: הגזע קוטל תולעים, הקליפה משמשת לטיפול בטחורים ובפיסורה. שמן מגרעיני רימון מאט תהליכי הזדקנות. הרימון ידוע כמונע אנמיה, טרשת העורקים ומחלות לב. הוא שומר על לחץ דם נורמאלי, מנקה את הדם מרעלים ושומר על חיוניות המח. הרמב"ם מדגיש במיוחד את יכולת הרימון לאיחוי פצעים. תאופרטוס היווני (מאה 4 לפנה"ס) כתב אודות השימוש בו לצרכי ריפוי של בעיות מעיים. רימון מטפל בבעיות עיכול (גזים, עצירויות, שילשולים וכו'), בעיות תפקוד כוח גברא, סכרת, גודש בכבד, שומר על עור פנים, מחזק שיער וחניכיים ובעל תכונות טיפוליות רבות נוספות. רימון לא מכיל פחמימות ושומנים, אך מכיל הרבה ביופלבנואידים וויטמיני C ו-6B. מחקר שנעשה בטכניון בחיפה מצא, שלשמן רימון יש השפעות חשובות בטיפול סרטן השד. באוניברסיטת מישיגן בארה"ב מצאו, שרימון מסוגל לשיקום העור. מחקר במרכז רמב"ם בחיפה הראה שמיץ רימון עוצר התפתחות של טורשת העורקים.

חשוב לציין כי רימון אסור לאנשים עם אבנים בכליות, וכן אין להגזים בשימוש ברימון לאנשים עם נטייה או חשש לאבנים בכליות, למשל, לאלה, שיודעים שמחלה כזאת  קיימת במשפחה (אף שהם עצמם אינם סובלים).

אתרוג

האתרוג היה מוכר כבר מימי קדם ומאז ומתמיד היו לו שימושים רפואיים ואחרים. אתיופים צחצחו שיניים בענפי עץ האתרוג. סינים ויפנים החזיקו אתרוג כסגולה משרפה. אצל ההודים זהו עץ קדוש.

אצלנו האתרוג הוא אחד מארבעת המינים המשמשים אותנו בסוכות, אך זה גם פרי ראוי לאכילה, צמח מרפא, סמל למושלמות ולפוריות ופרי בעל סגולות כה רבות, שאין להם מספר! זהו פרי עץ הדר, יש לו טעם וריח, ודומה לצדיק וחכם שמריחין מעשיו וחכמתו ולומדים ממנו

יתרונות האתרוג:

• מחזק את הלב ומונע את מחלותיו (וחז"ל משלו את האתרוג ללב האדם!)
• מונע את הסתיידות כלי הדם וכן את כל מחלות הנובעות מבעיות בכלי הדם; שומר על גמישות כלי הדם
• מאזן רמות כולסטרול בדם
• מיץ אתרוג מקטין אבנים בכליות ועוזר בהתקף חריף בצורה מיידית, מונע הווצרות אבני הכליה ומטפל בדלקות בדרכי השתן
• בצירוף עם מיץ רימונים מקטין תופעות אלרגיות
• רמב"ם כתב רבות אודות האתרוג, ובין היתר המליץ עליו כעל תרופה נגד עקיצות והכשות של בעלי חיים
• הרמב"ם גם ממליץ על משקה עלי אתרוג לחיזוק חלשים וחולים
• הרמב"ם גם ממליץ על אכילת קליפת אתרוג כרפואה ללב ,ועל עלי האתרוג, בשילוב בתוך פורמולות מיוחדות, לטיפול בבעיות דופק
• הרמב"ם גם הכניס את האתרוג לתוך פורמולה מורכבת מאד שמועילה להמון דברים, וביניהם: מחזקת את כל האיברים ואת הלב והמוח בפרט, "מאחרת את השיבה, מחזקת חושים, נותנת רווחה לנפש" ועוד.
• מחקרים אחרונים מראים השפעה נוגדת סרטן, במיוחד סרטן העור, של האתרוג.
• קליפתו משככת כאבי גידים

סגולות אתרוג קשורות לפוריות:

• אכילת פיטם האתרוג היא סגולה לבן זכר.
• אכילת אתרוג (גם חי וגם מבושל) שבירכו עליו בסוכות ע"י אישה הרה הינה סגולה ללידה קלה. ויש אומרים שבשביל זה צריך לאכול 7 פיטמים של אתרוגים שבירכו עליהם בסוכות.
• לאישה ההרה להריח את אתרוג שבירכו עליו בסוכות – סגולה להולדת תינוק חכם, ולהסתכל על האתרוג – סגולה להולדת תינוק יפה (אפשר גם לשלב...)
• לשים קליפת אתרוג, שבירכו עליו בסוכות, לפה של חולה ושיחזיק מאחורי הלחי – סגולה לרפואה שלימה
• סגולה לזרע בר קיימא לאישה – לאכול פיטם של האתרוג שבירכו עליו בסוכות ביום הושענא רבה.

בתום חג הסוכות ניתן להשתמש באתרוג באופנים שונים, כולל אכילה. אפשר לאכול אותו חי ואפשר לבשל. מאכל אתרוגים לדוגמא - קליפות אתרוגים מסוכרות.  אפשר לאכול אותן כממתק טבעי ומאד בריא.