הצעתו של חבר הכנסת ישראל חסון להגדיר את גלעד שליט כנכה צה"ל מיד עם שובו משבי החמאס התקבלה אמנם, אולם להערכתו של עורך הדין אלי סבן בכך נחסכה ממנו רק ראשית הדרך, ובעתיד עוד צפויים לו לא מעט מעקשים בירוקראטיים.עורך הדין סבן שייצג בעבר ומייצג גם כיום פדויי שבי במאבקם על זכויותיהם מול מערכת הביטחון.
על התהליכים העוברים על פדויי שבי עד קבלת הצעתו של חבר הכנסת חסון מספר עורך הדין סבן ומציין כי לאחר הגשת בקשה להגדרה כנכה צה"ל נבדקות העובדות משפטית, רפואית וכיוצא באלה ורק לאחר מכן עובר פדוי השבי לבדיקתן של הועדות שיקבעו את רמת נכותו ואופי הטיפול לו הוא זכאי.
סבן מציין כי לא אחת מתגלות בשלבים מאוחרים, לעיתים שנים ארוכות אחרי השחרור, מחלות הנגרמות כתוצאה מתקופת השבי, ואז נפתח מאבק מחודש מול המערכת המציבה מומחים מטעמה כדי להגדיר את מצבו של פדוי השבי. בין המחלות המדוברות גם סוכרת, מחלות קרדיולוגיות ואחרות. "לחץ נפשי מתמשך גורם לפגיעה בלבלב ולקריסת מערכות", אומר עו"ד סבן המבסס דבריו על מחקרים רפואיים שפורסמו ברחבי העולם, ומציין כי אל מול המבקש עומד לא פעם משרד הביטחון בסירובו להכיר בקשר הסיבתי בין השבי למחלה ומסרב לאפשר טיפול ופיצוי.
בהקשר זה הוא מזכיר הצעת חוק שהוגשה לאחרונה ולפיה כעשרים מחלות המכסות את רוב המחלות המוגדרות כנובעות מתקופת שבי שכזו יטופלו על ידי מערכת הביטחון באופן מיידי ובחינם. לדברים אלה מוסיף עו"ד סבן ומזכיר את מרחק הזמן הגדול שבין הצעת חוק לבין יישום בפועל.
ומה באשר לשליט עצמו? להערכתו ההד התקשורתי והציבורי שסביבו יקל עליו גם את ההליכים הבירוקראטיים המאוחרים. סבן מביע תקווה שאירוע המסוקר תקשורתית בהרחבה כה רבה יוביל להכרה גם במקרים אחרים ולהקלה משפטית טיפולית גם מול פדויי שבי אחרים.
שליט צפוי לקבל להערכתו של סבן בראש ובראשונה הגדרה של עשרים אחוזי נכות, שהם המינימום הנדרש כדי להעניק לו "דריסת רגל באגף השיקום", ולאחר מכן יחל בפרוצדורת הועדות על פי מצבו הרפואי והנפשי.
סבן מציין בדבריו כי לא מעט פדויי שבי אינם ניגשים לראשיתו של התהליך מחשש שיותשו בהליך מפרך וארוך של מאבק מול מערכת השיקום של משרד הביטחון.