שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה רון שפירא הורה על מעצרו עד תום ההליכים של פדל רביע ממכר, נגדו הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הריגה של המנוחה לאה ברקת ז"ל בתאונת דרכים, נהיגה בשכרות, מהירות בלתי סבירה וסטיה מנתיב נסיעה.
על פי כתב האישום ביום 8.10.11, סמוך לשעה 20.45, נהג הנאשם ברכבו בכביש 85 מעכו לכיוון צומת הום סנטר, במהירות גבוהה ועת שהיה שיכור. באותו מסלול נסיעה ובנתיב שמימינו, נסע באותה עת רכב ב' נהוג בידי הגב' לילה עביד. עוד באותו מסלול ולפניה נסע רכב נוסף נהוג בידי פאדי חלאילה -רכב ג' , בו נסעו בנוסף, הגב' לאה ברקת ז"ל המנוחה שישבה ליד הנהג, בעלה וילדיה הקטינים בני 9 ו-8 שישבו במושב האחורי.
הנאשם התקרב לצומת במהירות גבוהה, מבלי להאט מהירות נסיעתו ומבלי ששמר על רווח מהרכבים שנסעו לפניו, סטה ימינה לנתיב נסיעתו של רכב ב', פגע בדופן שמאלי שלו, המשיך והתנגש בעוצמה בדופן אחורי של רכב ג'. כתוצאה מההתנגשות נדחף רכב ג' קדימה וימינה, הסתובב שמאלה, פגע בעמוד של תמרור תנועה במקום ונעצר.
כתוצאה מהתאונה, נגרמו למנוחה חבלות קשות בראש שהביאו למותה המיידי. כמו כן נגרם לקטין ח' שבר רוחבי בירך ימין ולקטין ע' חתכים שטחיים בזרוע וביד. גם לנאשם נגרמו שפשופים שטחיים במצח והוא נזקק לטיפול רפואי.
משהגיע הנאשם לבית החולים, הוא נדרש על-ידי שוטר למסור דגימת דם, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול, אך סירב.
השופט שפירא קבע כי קיימות ראיות לכאורה לייחוס המעשים לנאשם כמתואר בכתב האישום נגדו. בין היתר, דחה טענות פרקליטו בשלב זה של ההליך, המתייחסות לעובדה הלכאורית לפיה היה שיכור בזמן הנהיגה ברכב וקבע כי בהתאם למתועד בדוחות הפעולה, השוטרים התרשמו שהוא שתה אלכוהול, זאת לאחר שנדף ממנו ריח חזק של אלכוהול.
הוא נדרש על ידם, לבצע בדיקת דם, לצורך איתור שרידי אלכוהול בגופו, ברם הוא סירב לעשות כן, זאת חרף אזהרתם בדבר השלכות המשפטיות של הסירוב לבדיקת האלכוהול, (המקים חזקה כי נהג בשכרות) וכן התנהג בצורה פרועה וחריגה, תוך סירוב לשתף פעולה עם השוטרים ושהשתמש באלימות מילולית כלפיהם.ה
שופט שפירא הבהיר "סיכוני הנהיגה ועשיית השימוש בכביש הינם ידועים ומוכרים, אך נסבלים הם בהתחשב בנחיצות הניידות וכן בהימצאותם של כללי בטיחות וזהירות שיש בהם לצמצם הסיכונים הנובעים מהכביש. פעמים רבות, הפרה של אותם כללי זהירות, מביאה לסיכון ממשי ומיידי לעושים שימוש בנתיב התחבורה, לגופם ולחייהם, ובזו נעוצה המסוכנות העולה ממעשה המשיב. לאמיתו של דבר, בהפרה זו של כללי הזהירות, הופך האדם את המכונית שבידו, בשניות ספורות לכלי נשק קטלני ביותר, והמסכן בצורה ממשית את הציבור העושה שימוש בנתיב התחבורתי. מעשיו של המשיב, והתנהלותו בכביש, עת שנהג במהירות גבוהה תחת השפעת אלכוהול, כשבסביבתו הקרובה נוסעות מכוניות אחרות, מקימה עילת מעצר מסוג מסוכנות".
עוד הבהיר השופט שפירא כי "לעיתים נוטה החברה ואף נוטים בתי המשפט לעשות אבחנה בין עבירות תעבורה ובין עברות פליליות. לטעמי, וככל שהדבר נוגע למסוכנות, אין מקום לאבחנה זו. מדובר בעבריינות לכל דבר ועניין, עבריינות המסכנת את חיי הציבור, שלומו ורכושו. למרבה הצער מלמדת הסטטיסטיקה כי כתוצאה מהעבריינות בדרכים נפגעו יותר בני אדם מכל עבריינות אחרת. כך גם יש להסתכל על העניין שבפני. אדם היוצא לכביש שהוא נתון תחת השפעת אלכוהול, וגם אם אינו בדרגה של שכרות מוחלטת, הוא אדם שבוחר מרצונו החופשי לסכן את חיי הציבור. כאשר מדובר בתופעה חוזרת, כך לכאורה, יש לראות את דרגת מסוכנותו של עבריין התנועה לשלום הציבור במדרג הסיכון הגבוהה ביותר, כמי שהיה כפצצה מתקתקת. כך יש לבחון את עניינו כאשר בית המשפט נדרש לבחון את הבקשה להורות על מעצרו. מכאן גם העילה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים".