יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין גינה היום, (יום ד') בחריפות את פעולות "תג מחיר", אך קרא לא לחזור על הטעות שנעשתה לאחר רצח רבין, כאשר הטילו על מחנה שלם את האחריות למעשים שהם נחלת שוליים קיצוניים מטורפים.
בישיבת מליאה מיוחדת לציון 16 שנים להירצחו של יצחק רבין אמר ריבלין, "לרצח רבין לקח דמוקרטי כפול: עלינו לגלות אפס סובלנות לאלימות פוליטית ואחרת, ובאותה נשימה, עלינו להימנע מדמוניזציה של מגזרים ומחנות פוליטיים. להימנע מהכללות גסות ורשלניות כפי שהיה לאחר הרצח, כלפי מחנה מתנגדי אוסלו".
ריבלין התריע כי: "אסור לשכוח את הדה לגיטימציה, את ההכתמה וההשחרה של המחנה הפוליטי שלא קיבל עליו את "עול מלכות אוסלו". צריך לזכור ולההזכיר, כי יגאל עמיר לא היה שם של דת, וגם לא שם של מחנה פוליטי. ואולם, רבים וטובים, חובשי כיפות, מתיישבים חלוצים, וימנים לא עלינו, שהלכו לישון בערב השלושה בנובמבר 95' כמתנגדי אוסלו, קמו לבוקר החמישה בנובמבר, כאויבי השלום, כמסיתים וכשותפים לרצח. עלינו לזכור זאת, ולא למען התנצחות קורבנית. אלא, מאחר שבימים שלאחר הרצח, הושתק הוויכוח הדמוקרטי הלגיטימי בישראל".
בהתייחס לפעולות "תג מחיר" אמר ריבלין: "התופעה שמכונה "תג מחיר", היא אולי המבחן המובהק ביותר ליכולת שלנו ליישם את הלקח הדמוקרטי הכפול הזה. ראשית, זהו לא "תג" ולא "מחיר", זהו טרור. אם אמנם הפושעים המנוולים, ששלחו ידם בבתי תפילה, בשדות ובמרעה הפלסטינים, בבתים וברכוש, ובגופם של פלסטינים, אם אמנם יתברר שמדובר ביהודים, הרי שזהו "טרור יהודי" שאין לכנותו בשם אחר. הפעולות הללו, הן האיום הגדול ביותר על החזון הציוני". באותה נשימה הוסיף ריבלין כי: "דווקא ביום הזה צריך לזכור כי לא רק התרת דם של ערבים היא מסוכנת. התרת דמם של יהודים כתוצאה מהכללות רשלניות, גם היא מסוכנת. ואולם את הלקח הזה עדיין לא הפנמנו: כמה פעמים שמענו את הטענה המכפישה, לפיה "תקרית נוספת של תג מחיר בוצעה על ידי מתנחלים? כמה פעמים תואר מי שיושב בצד הלא נכון של הקו הירוק, כפושע, כמי שמצוי מחוץ לגבולותיו הלגיטימיים של הוויכוח הציבורי?!"
ריבלין שב והדגיש: "כפי שרצח רבין אינו שם קוד למתנגדי אוסלו, כך גם "תג מחיר" אינו שם קוד לציבור המתנחלים. "תג מחיר" איננו בשום אופן שמו של מפעל ההתיישבות החלוצי, המפואר, והנאמן למדינת ישראל ולחוקיה".
בדבריו, התייחס ריבלין גם להכתמה של המגזר החרדי: "באופן זה, גם החרדי במדינת ישראל נענש. תדמיתית, ולעיתים אף תעסוקתית, בשם שוליים חרדים קיצוניים, הזוכים לרוח גבית תקשורתית ופוליטית, כאילו היו הרוב. והם, אפילו לא מיעוט". בעניין זה הוסיף ריבלין: "היום, לצערי, שותפים לכך גם אישים בולטים ששימשו בתפקידים ציבוריים, בכירים ורגישים".
לסיכום דבריו אמר ריבלין: "הדמוניזציה של ציבור שלם, בעוון שוליים חבלניים, אינה מחזקת את הדמוקרטיה, אינה מחזקת את חישוקיה של החברה הישראלית, ואינה מרחיקה את סכנת האלימות. להיפך". ריבלין הסביר, כי "מלבד הפגיעה בוויכוח הדמוקרטי, היא מביאה להחמצת ההזדמנות הנדירה שלנו כחברה, להתאחד כולנו סביב גינוי האלימות, ולומר מה לא. להגדיר יחד, ימין ושמאל, יהודים וערבים, מה נמצא מחוץ לגבולותיו של המשחק הדמוקרטי, ומה נמצא בתוכו. מהו וויכוח ציבורי לגיטימי, (חריף ובוטה ככל שיהיה), ומהו פשע; מהי מחלוקת מרה ונוקבת, ומהו טרור".