בעקבות דבריו של שר הביטחון בראיון לCNN ולפיהם בתוך שנה תהיה תכנית הגרעין האיראנית בלתי ניתנת לעצירה שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם חוקר מלחמות ישראל הד"ר אורי מילשטיין שבאחרונה פרסם מאמר ולפיו ראוי לזכור ולהפנים שגם ביום שלאחר הפצצה האיראנית מדינת ישראל לא תושמד ויהיה בכוחה להגיב.
בדבריו לערוץ 7 מבהיר ד"ר מילשטיין שדבריו נועדו לסתור את דבריהם של אותם רבים המבקשים לה טיל מורך בקרב הציבור בישראל כאשר הם רואים בתסריט נפילת פצצה גרעינית על ישראל, כמו גם בירי של עשרת אלפים טילים מכיוון החיזבאללה סוף לקיומה של ישראל. הוא מזכיר בדבריו שיש הרואים במציאות נוראה שכזו מציאות שבה ישראל לא תוכל להגיב ותחדל מלתפקד כאשר הפצצות, בין האיראנית, ובין אלה של החיזבאללה, יגרמו השבתה של בתי חולים, תחנות דלק, פגיעה בתשתיות באופן שלא יאפשר גיוס וכיוצא באלה. מציאות שכזו, על פי התסריט של חוזי השחורות יביא לקריסת הרשויות השלטוניות במדינה ולכך שלכוחות הערבים לא יישאר אלא לצעוד אל ישראל ולהשתלט עליה.
בניגוד לתרחישים בנוסח שכזה מצייר מילשטיין תרחיש אחר לחלוטין, תרחיש שיתרחש במידה וישראל תדע להיערך לקראתו כיאות.
בראש ובראשונה מדגיש ד"ר מילשטיין כי יש לעשות הכול כדי למנוע מארצות ערב להגיע ליכולת צבאית גרעינית, ועם זאת לזכור שגם בתרחיש של עשרות אלפי ישראלים עדיין נותרים כאן שבעה מיליון איש שמתוכם שישה מיליון יהודים, שבכוחם יהיה לתפקד ואף להגיב.
לטעמו של מילשטיין כדי לשאול את שאלת ה'מה אנחנו יכולים לעשות' יש להתכונן למציאות הקשה והחמורה ביותר הן מהזווית הארגונית והן מהזווית השלטונית. "לשר הביטחון ולראש הממשלה צריכים להיות הכישורים הנכונים לניהול של המדינה במציאות שכזו", אומר מילשטיין המציין שלנוכח התנהלותן של כל ממשלות ישראל מאז מלחמת ששת הימים קיים ספק גדול אם הם מתנהלים כראוי בשעות שיגרה, ועל אחת כמה וכמה בשעות משבר תהומי שכזה.
עוד הוא מציין שגם על ראשי הצבא להיות כאלה המסוגלים לנהל את המערכה, וכאן הבעיה חמורה אף יותר שכן במצבי מלחמה המטכ"ל הופך להיות למעשה לממשלת ישראל יחד עם שר הביטחון, ראש הממשלה ולעיתים גם שר החוץ. להערכתו העומדים בראש המערכה הזו בימים אלה רחוקים מלהיות כאלה המסוגלים להנהיג את המדינה במציאות של אסון קולוסאלי שכזה. מילשטיין קובע כי מאז מלחמת ששת הימים המטכ"לים לא תפקדו וישראל שרדה בזכות יכולותיהם של הכוחות המסתערים, אך בשתי המערכות האחרונות התברר שהחולשה תקפה גם את הכוחות הללו וכבר אי אפשר לסמוך גם על הדרג הזה.
לאחר דברים מדאיגים אלה אומר מילשטיין ש"בעקבות המחשבה המקראית של מלחמת גוג ומגוג" יש להיערך לתסריט הפצצה האיראנית כאל מלחמה שכזו במתווה המודרני שלה. הוא מזכיר שמלחמות שניתן להגדירן ככאלה היו מלחמת העולם הראשונה והשנייה, ועם כל הכאב על אבדן חייהם של מיליונים יש לראות שלאחר מלחמת העולם הראשונה קיבל העם היהודי את הצהרת בלפור, ולאחר מלחמת העולם השנייה קיבל מדינה.
מילשטיין מחדד את דבריו וקובע כי אמנם העז יהיה לא פשוט ולא קל, אך גם ממנו יהיה ניתן להוציא מתוק, שכן ישראל של אחרי הפצצה (שכולם מקווים שלא תגיע) תוכל לתת את המכה השניה, ובפצצה שיש בידי ישראל על פי פרסומים זרים, יהיה ביכולתה להשמיד את איראן ולחסל את החיזבאללה, סוריה והחמאס ולייצר למעשה מזרח תיכון חדש, מהלך שלא יקבל לגיטימציה כלשהי במידה והאיראנים לא יפעילו את הפצצה שבידיהם.
את עמדתו מסכם מילשטיין ואומר כי בראש ובראשונה "הלוואי שלא תהיה" פצצה שכזו, אך במידה ותהיה הרי שעל ישראל לדואג לכך שתהיה מנהיגות ראויה שתחזיק מעמד ובמקביל ציבור שמוכן אירגונית ונפשית לכך שיש צורך בנכונות להקרבה. ד"ר מילשטיין מדגיש בדבריו שהם נאמרים מתוך ניתוח המציאות הקשה ביותר, כאשר המחשבה הראשונית היא ש"רצוי היה לחסל את יכולת הגרעין האיראנית, אבל כשם שארה"ב לא הצליחה לחסל את יכולת הגרעין הצפון קוריאנית יש להיערך לאפשרות הזו.
והאם מתן פומבי לדברים מעין אלה עשוי להחליש את הצבור בישראל? מילשטיין משוכנע שלא. הוא מזכיר את ההיערכות הישראלית למלחמת ששת הימים מתוך הערכות להרג של חמישים עד מאה אלף ישראלים ואף הכנת בית קברות המוני באצטדיון בלומפילד. מהלכים אלו דווקא הגבירו את המוטיבציה הישראלית לעמוד על נפשה ולחסל את האויב, כהגדרתו.