שוטרים שפרצו ללא צו לבית משפחה ברחובות, ועצרו את אבי המשפחה באופן מבזה – ישלמו מכיסם 30,000 ₪ ועוד הוצאות משפט שונות – כך פסקה, כשש שנים לאחר האירוע החמור, השופטת עירית כהן מבית משפט השלום בירושלים. (ת.א. 8615/07). מדובר באחד מתיקי ההתנתקות שעדיין מטופלים ע"י ארגון זכויות האדם ביש"ע.
בבוקר בהיר בספטמבר 2005 הגיעו 5 שוטרים מימ"ר שפלה לביתה של משפחה ממתנגדי ההתנתקות ברחובות, והחלו לפרוץ את דלת הבית בכח. השוטרים לא היו מצויידים בצו מעצר או בצו חיפוש, ולא נענו לקריאותיה החוזרות ונשנות של בעלת הבית: "אני רוצה לראות צו!".
הרקע לבואם של השוטרים היה דרישה שהגישה המשפחה, יום אחד קודם לכן, נגד המשטרה, להחזרת טלפונים ניידים שנלקחו מספר ימים לפני כן במהלך חיפוש בביתם. (החיפוש הקודם נערך בחשד למעורבות בניסיון הצתת צובר הגז ברחובות, ערב ההתנתקות. בסופו של יום החשד נגד בני המשפחה הופרך ולא הוגש נגדם כתב אישום). לאחר שפרצו השוטרים את דלת הדירה, השוטרים עצרו את אבי המשפחה בלא שאיפשרו לו אפילו להתלבש כראוי, והחרימו את מצלמת הוידאו, אך לרוע מזלם שכחו לכבות אותה וכך המשיכה המצלמה לתעד את הארוע לכל אורכו.
המשפחה התלוננה במח"ש, ואולם התיק נסגר ללא חקירה בכלל. אז פנו בני המשפחה לארגון זכויות האדם ביש"ע, ובאמצעות עו"ד חנוך רובין הגישו תביעה לבית משפט השלום בירושלים. בשלב הראשון של התביעה, התנהל מאבק משפטי סביב דרישת התובעים לתבוע את השוטרים אישית. מאבק זה הוכתר בהצלחה, והמשטרה נאלצה לגלות את שמות חמשת השוטרים: פקד חיים שרייבהנד (היום רפ"ק, ראש מחלקת חקירות במשטרת רחובות) רס"ר אורן בוכניק (היום פקד, קצין הסוכנים הסמויים של מרחב לכיש), והשוטר אבי בהר, רועי צור וגיל צציאשווילי. השופטת עירית כהן קבעה אז כי: "בנסיבות המקרה, כפי שהן עולות מהמסמכים אשר הוצגו עד לשלב זה, גוברים השיקולים של הרתעה וטיפוח אחריות אישית של עובדי הציבור, ואין עניין לאפשר להם לחסות תחת טענת החסינות". התיק המשיך להתנהל נגד כל אחד מהשוטרים אישית.
בפסק הדין סוקרת השופטת את גירסת השוטרים הנתבעים, ומוצאת כי עדותו של קצין המשטרה חיים שרייבהנד סותרת הן את סרט הוידאו, והן את דבריו-שלו בשלב החקירה הנגדית: "לעניין אמינותו של רפ"ק שרייבהנד ניצן ללמד גם מהסתירות בנוגע לכלי הפריצה לדירה. בתשובה לטענת התובעים כי נעשה שימוש במוט שהיה חלק מסוכתם, הצהיר רפ"ק שרייבהנד כי "פעולת שבירת המנעול נעשתה על ידי, באמצעות מוט כיפוף, המהווה ציוד משטרתי שהיה ברכבנו ולאור הידרדרות שחלה באירוע..נשלח אחד השוטרים להביא את ציוד הפריצה מהרכב....בחקירה הנגדית, לעומת זאת, הוא הודה כי פרצו את הדלת באמצעות מוט ברזל שמצאו בכניסה לבית, וזאת משום שהציוד היחיד שהביאו איתם היה פטיש קטן המשמש לניפוץ שמשות...". – המסקנה היא כמובן, שמי שמשמש כיום כראש מחלקת החקירות במשטרת רחובות, שיקר בעדותו לבית המשפט.
פסק הדין מחדד את זכויותיהם של אזרחים אל מול שוטרים הפועלים כנגדם בחוסר-סמכות. לא היתה לשוטרים סמכות לא לעצור את אבי המשפחה, לא לפרוץ לבית, לא לאזוק את העצור, לא להוציאו לרשות הרבים כשאינו לבוש כראוי, ולא לקחת את מצלמת הויידאו (שבסופו של יום הביאה להוכחת אשמתם בבית המשפט...). בין היתר קובעת השופטת כי: "לא ברור מדוע לא הסתפקו הנתבעים בהזמנת התובע לחקירה...לא היתה דחיפות בהבאת התובע לחקירה...וגם אם היה צורך דחוף לעוצרו, היה עליהם לפעול להוצאת צו מעצר על ידי בית המשפט...גם אם היתה סמכות לעצור את התובע ללא צו, אין משמעות הדבר כי קמה לנתבעים סמכות לפרוץ אל בית התובעים לצורך ביצוע המעצר" וכן "לא ברור מדוע היה צורך לאזוק את התובע".
השופטת דוחה את טענת השוטרים, שאין לחייב אותם באחריות נזיקית או פלילית משום שפעלו בתום לב: "התנהלות הנתבעים במהלך האירוע, כפי שהיא עולה מהראיות, איננה עולה בקנה אחד עם המצופה מאנשי משטרה ואיננה מתיישבת עם תום לב...התובעים עשו שימוש בשפה בוטה ומאיימת ופעלו תוך שימוש כוחני ולא ענייני בסמכויותיהם...בסרט ניתן לשמוע כיצד לאחר שהתובעת אומרת לאחד השוטרים "אתה לא תוכל לקחת אותו ככה עם פיג'מה" משיב לה השוטר: "מה את אומרת? אני אקח אותו אם אני ארצה גם ערום", וכן "לאחר ששבה התובעת וביקשה את המצלמה השיב לה אחד השוטרים "עוד שניה אני מגלגל אותך לאוטו עם האזיקים כמו בעלך" וכן דוגמאות נוספות לגסותם של השוטרים.
גם את הטענה שיש לייחס למשפחה התובעת "אשם תורם" כיון שאם היו נשמעים להוראות השוטרים לא היה האירוע כולו מתרחש – דוחה השופטת מכל וכל: "לאזרח זכות להתנגד לפעולה לא חוקית של המשטרה, לעיכוב ואף למעצר". בסיכום פסק הדין קובעת השופטת כהן כי השוטרים ישלמו למשפחה הנפגעת 20,000 ₪, 10,000 ₪ הוצאות שכר טרחת עו"ד, וכן ישיבו למשפחה את כל הסכומים ששילמה כהוצאות משפט – כל זאת בתוך 30 יום.
תגובת ארגון זכויות האדם ביש"ע: פסק הדין מלמד שלאזרח זכות להתגונן ולעמוד על זכויותיו כנגד עריצות של שוטרים הפועלים בחוסר סמכות. מבחינתנו – תם ולא נשלם, אנו נפעל על מנת שמסקנות פסק הדין לגבי השוטרים ייושמו גם באפיק הפלילי והמשמעתי.