שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה עודד גרשון גזר את דינם של שלושה נאשמים צעירים תושבי הכפר כאבול שהורשעו עפ"י הודאתם , בהתאם להסדר טעון שלא כלל הסכם לגבי הענישה בעבירות חטיפה. שניים מהנאשמים הורשעו גם בתקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, והנאשם השלישי הורשע גם בעבירה של סיוע לתקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות.
האירוע הוא חטיפת קטין יליד 1994 שנחשד בהטרדת אחותו של אחד הנאשמים. הצעיר נחטף על ידם תוך כדי שפותה על ידם באמצעי תרמית והוכה בצינור גומי ומקל עץ בחוזקה בראש, בפנים, בגב ובבטן. לאחר מכן הושאר בחורשה.
העונשים שנגזרו על הנאשמים הינם : על הנאשם הראשון, סאמח טאהא, נגזרו 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל; ל- 15 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי נוסף על הפיצוי ששילם במסגרת הסכם הסולחה בסך של 5,000 ₪. על הנאשמים האחרים, ניסים פאעור ומוחמד עבד אל רחמאן הוטלו העונשים הבאים: כל אחד נדון ל – 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 20 חודשי מאסר על תנאי, וחיובם לשלם למתלונן פיצוי כספי נוסף על הפיצוי ששילם במסגרת הסכם הסולחה בסך של 5,000 ₪.
השופט גרשון ציין כי מעשי החטיפה והתקיפה במקרה זה הם מעשי בריונות מכוערים הראויים לכל גינוי וכי צודקת באת כח המאשימה בדבריה על כך שאין מקום לסובלנות ביחס למקרים של לקיחת החוק לידיים כפי שעשו הנאשמים במקרה זה.
השופט הוסיף כי "עבירות הנעברות על רקע פגיעה, כביכול, בכבוד המשפחה, ראויות להוקעה ולגינוי בכל פה. אין שום כבוד במעשה תקיפה כדי "להגן" על כבוד המשפחה. שומה על בית המשפט להבהיר בלשון שאינה משתמעת לשני פנים כי לא זו בלבד שבית המשפט לא יראה בנסיבות של מעשי עבירה על רקע פגיעה "בכבוד המשפחה" משום נימוק לקולא, אלא יראה בכך דווקא נימוק להחמרה בעונש משום שהגיעה העת לכך שחברה תרבותית ומתוקנת, בשלהי שנת 2011, תתנתק באופן מוחלט מדרך התנהלות זו, תוקיע אותה בכל פה, ותענוש עבריינים העוברים עבירות על רקע זה ביד קשה".
השופט גרשון עיכב את ביצוע גזה"ד עד למועד מתן פס"ד בערעור בביהמ"ש העליון במידה ויוגש.