מליאת הכנסת אישרה אחר הצהריים (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010. על פי ההצעה, ראש הממשלה יורשה להפחית את מחויבות רשות השידור להשקיע בהפקות מקומיות; הרשות לא תוכל למכור נכסי נדל"ן לפני יישום הרפורמה.
ההצעה כוללת הוראות שונות הנוגעות הן לשינויים מבניים ברשות השידור כחלק מהרפורמה ברשות, והן הוראות אחרות הנוגעות לפעילותה של הרשות, והמתחייבות כתוצאה מהתפתחויות שחלו מאז חקיקת החוק. הדיונים בהצעה התקיימו במהלך השנה האחרונה בוועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך, התרבות והספורט.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה- הכהן (הליכוד), הציג את ההצעה במליאה ואמר כי "הוועדה המשותפת הגיעה לשלב מתקדם בהכנתה של הצעת החוק, אך עדיין יש מספר נושאים שקיים צורך לתת עליהם את הדעת שהוועדה טרם הכריעה בעניינם. בנוסף יש להבטיח כי יעמדו המקורות הכספיים למימונה של הרפורמה. עם זאת, כדי לאפשר התקדמות בביצוע הרפורמה, החליטה הוועדה לפצל מהצעת החוק את הסעיף, שעניינו איסור העברת נכסים".
התיקון המוצע בעניין זה מבקש לקבוע כי משדרים, נכסי מקרקעין או נכסים אחרים שבבעלותה של הרשות שהשר הממונה על רשות השידור קבע בתקנות כי הם נכסים חיוניים לא יימכרו או יועברו אלא באישור השר. באופן דומה, לא תמשכן הרשות או תשכיר לתקופה שמעל עשר שנים נכס חיוני, אלא באישור השר. בנוסף, הוסרו המגבלות שהיו בחוק הקיים על מכירת נכסים אחרים שאינם נכסים חיוניים. בכדי לוודא כי סעיף זה ישמש כאמצעי לקידום הרפורמה ולא ינוצל למטרות אחרות, קבעה הוועדה כי מכירת נכסי מקרקעין, לרבות העברתן בדרך אחרת או השכרתם לתקופה העולה על עשר שנים, בהתאם לסעיף זה, תיעשה רק כאשר תושלם חקיקתו של החוק הכולל את השינויים המבניים הנדרשים במסגרת הרפורמה ושהובאו, כאמור, בהצעת החוק הממשלתית".
התיקון הראשון שהתקבל במליאה, הוצע על ידי הח"כים אלכס מילר (ישראל ביתנו) ושאמה-הכהן, כלול בסעיף 2 להצעת החוק, ומעגן בחוק רשות השידור חובה להקצות, במסגרת התקציב השנתי של רשות השידור, סך של 8 מיליון שקלים חדשים לשידורי רדיו בשפה הרוסית בתחנה המיועדת לשידורים בשפות זרות לעולים חדשים, תחנה הקרויה היום רק"ע (רשת קליטת עליה), וכן סכום של 1.6 מיליון שקלים חדשים שיוקצה מדי שנה לשידורי רדיו בשפה האמהרית בתחנת הרדיו האמורה.
בנוסף, הונחו שתי גרסאות לתוספת להצעה זו, בהתאם להוראות התקנון לפני תיקונו האחרון, שקבעו כי במקרה של קולות שקולים בוועדה יובאו בפני המליאה שתי גרסאות. הגרסה שהציע ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) ביקשה להקצות גם סכום של 3 מיליון שקלים חדשים לטובת שידורים בנושא מורשת ישראל. גרסה זו נדחתה ובכך נתקבלה הגרסה השנייה, לפיה לא תהיה הקצאה כאמור.
הח"כים ניצן הורוביץ (מרצ) ועינת וילף (העצמאות), הגישו הסתייגות המבקשת למחוק סעיף זה, אך משכו הסתייגותם.
הצעה נוספת לתיקון החוק, שהתקבלה במליאה, הוגשה על ידי הח"כים זאב אלקין וציון פיניאן (הליכוד). לפי הצעתם, תוקן סעיף 44ג לחוק רשות השידור שעניינו "הפקות מקומיות קנויות". באופן זה, תוארך התקופה בה רשאי השר הממונה על רשות השידור להתיר לרשות השידור הפחתה בהיקף השידורים ובסכומי ההוצאה המפורטים באותו סעיף ובתוספת לחוק, כך שתקופה זו תוארך עד ליום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011).
שאמה-הכהן התייחס לתיקון ואמר, "אינני מאושר מהוראה זו, ואין לי אלא להביע צער על העיתוי לתיקון המוצע: בשלהי שנת הכספים, כשבמידה רבה מדובר במעשה עשוי. הוועדה גם הייתה ערה לביקורת הקשה שנמתחה בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2010 בעניין זה. למרות זאת, בנסיבות שנוצרו ברור שהיה על הוועדה לאשר את התיקון המוצע ולאפשר לשר הממונה להפחית את הדרישות החוקיות בנוגע לרכישת הפקות מקומיות לשנת 2011. הוועדה ערה לא רק למצבה הכספי הקשה של רשות השידור אלא גם לאי יכולתה של רשות השידור לעמוד בשלב זה בדרישות החוק בכל הנוגע להפקות מקומיות קנויות.
יש לזכור שסעיף זה, כבר מעת חקיקתו בשנת 2006, לקח בחשבון את האפשרות שכל עוד הרפורמה בשידור הציבורי לא תצא לדרך, יהיה צורך בהפחתת המחויבויות בעניין סכומי ההוצאה להפקות מקומיות קנויות, ולפיכך כלל אותו סעיף גם את הסעיף הקטן, שאותו מוצע לתקן כעת, המקנה לשר הממונה, קרי ראש הממשלה, לתקופה שנקבעה בחוק, את הסמכות להפחית את המחויבויות. אין ספק, כי מטרתו העיקרית של השידור הציבורי הינה קידום והשקעה בתכנים איכותיים וביצירה ישראלית מקורית, אך לא נוכל לעשות שקר בנפשנו ולחייב את רשות השידור, שמצבה הכספי הקשה ידוע לכל, ועומדת על סף פשיטת רגל, לעמוד בתשלום המשכורות לעובדי הרשות מחד, ומאידך לעמוד במכסת ההפקות המקומיות הקנויות שנקבעה בחוק, כל זאת בטרם הושלמה הרפורמה, המחייבת, כפי שכבר הזכרתי, גם העמדת מקורות כספיים לרשות השידור".
משמעות הפחתת המחויבויות היא מחיקה של 150 מיליון₪ שרשות השידור הייתה צריכה להשקיע בהפקות מקומיות.
הסתייגות סיעת קדימה שביקשה למחוק את סעיף 3, ולחילופין לקבוע מגבלות על הסכום שהשר הממונה יהיה רשאי להפחיתו נדחתה. הח"כית עינת וילף (העצמאות) משכה את הסתייגותה הנוספת לסעיף זה שבאה להוסיף לחוק הוראה לפיה הרשות תוציא, בכל רבעון, רבע מההוצאה השנתית הקבועה בחוק.
הוועדה לא דנה בחובות ערוץ 10, לאחר שוועדת הכנסת קבעה מוקדם יותר כי הבקשה של ח"כ איתן כבל בנושא נחשבת לנושא חדש שלא קשור לחוק רשות השידור.
יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, הגיב לדברי שאמה-הכהן ואמר "עוד מעט לא יהיו לו שידורי ערוץ 10 ורשות השידור, הייתי שר התקשורת ואני מכיר את הבלגנים של ערוץ 10 ונזפתי בהם אבל אנחנו הולכים וכורתים את כל ענפי השידור במדינה. לא מובן לי מה הממשלה רוצה. אם הממשלה רוצה לעשות רפורמה היא צריכה להשקיע. בלי שהממשלה תיתן את חלקה, אין רפורמה. בדיוק כמו שעשינו עם אל-על. אלא אם הממשלה אומרת- במקום שנהרוג אותם, ניתן להם למות לבד".
35 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה השלישית ו- 18 התנגדו לה.
ח"כ מגלי והבה (קדימה) תקף את ההחלטה, "זה לא סוד שרשות השידור נמצאת בבעיה רצינית ושקועה בחובות כבדים כבר הרבה שנים. כעת, מגיע ראש הממשלה ושולח את פקיד ההוצאה לפועל שלו - ח"כ כרמל שאמה, לנצל את המצב ולבצע השתלטות על השידור הציבורי באמצעות חקיקה, תוך שימוש פוליטיזציה מכוונת לסתימת פיות. ההתנהלות הזו צריכה להאיר אור אדום ולהתריע על מסוכנותה של הממשלה ועל כוונותיה הרעות. אבל אל דאגה, נתניהו לא יישאר ראש ממשלה עוד הרבה זמן. יבוא יום, יתהפך הגלגל וגם הוא יווכח מהי דמוקרטיה אמיתית ומהו חופש השידור".