שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, אורי שטרוזמן מנתח את דו"ח המאחזים של עורכת הדין טליה ששון וקובע בחוות דעת משפטית מטעמו כי הנתונים העולים מהדו"ח מחייבים את ממשלת ישראל דווקא להכשיר את המאחזים ולא להרוס אותם כפי שהובן עד כה.
בחוות הדעת שהובאה במלואה בעיתון 'מקור ראשון' קובע שטרוזמן כי העובדה המובאת בדו"ח ולפיה ממשלות ישראל הן שגיבו את הקמת המאחזים בפועל ומעשה כאשר סייעו בהקמתם, העבירו להם שירותים שונים ועוד, עובדה זו כמוה כהבטחה של הריבון שמדובר במקום חוקי או שיהיה חוקי בעתיד, וכעת חובה על הממשלה לקיים את חובתה לאזרחים שהגיעו להתגורר במקום ולהכשיר את חוקיות המגורים בו.
"לא יעלה על הדעת ששר הביטחון לא יודע מה קורה בגבעות כשכול העולם יודע מה קורה שם", אומר שטרוזמן המציין שמהימנות הנתונים שהעלתה עורכת הדין ששון בדו"ח שלה לא עורערו גם לא על ידי המתיישבים עצמם, והמחלוקת היא אך ורק לגבי המסקנה המתבקשת והעולה מהם.
שטרוזמן מוסיף ומספר שהיה משוכנע שטענות ברוח זו נטענו וכבר הועלה הפירוש ההפוך והמתבקש לתפיסתו לדו"ח ששון. כעת, משלא נעשה הדבר קודם לכן, נכנס שטרוזמן לעובי הקורה, חקר את העולה מבין דפי הדו"ח והנפיק את חוות הדעת הזו שהוגשה ללשכת ראש הממשלה, אך עד כה לא ידוע לו אם נתניהו עיין בה.
בדבריו שולל השופט בדימוס טענה שהועלתה בפניו כאילו יש מקום להשוות את המציאות במאחזים לראש עירייה שהבטיח לאדם שאדמה מסוימת תאושר לבניה, אותו אדם בנה, האדמה לא אושרה ובית המשפט הורה להרוס את המבנה. לטעמו של השופט שטרוזמן מדובר במציאות שונה לחלוטין, שכן בעוד ראש עירייה אינו קובע את החוקים אלא רק אוכף אותם, לא ניתן לראות באמירותיו הבטחה של ריבון שכן הוא אך ורק מיישם חוקים ולא מעבר לכך. לעומת זאת ממשלה כקובעת חוקים מסוגלת להבטיח לאזרח שאכן מעשיו יהיו חוקיים ולאחר מעשה עליה מוטלת החובה ליישם הבטחה זו.
שטרוזמן מדגיש שאין הבדל משפטי בין הבטחה הניתנת בכתב לבין הבטחה שניתנה בעל פה, כלומר בפועל כפי שעשו ממשלות ישראל כשנתנו גיבוי מעשי לבנייה ביהודה ושומרון. בהקשר זה הוא מזכיר שני פסקי דין האחד מלפני שלושים שנה והאחר מהשבועות האחרונים ובשניהם הורה בית המשפט למדינה לבצע את ההבטחות שהובטחו על ידי באי כוחה גם אם לא במפורש. המקרה האחרון הוא מקרה יונתן בשיא שהבטיח הבטחות לעקורי גוש קטיף, ולאחר מכן המדינה התנערה מהבטחות אלה. בית המשפט חייב את המדינה ליישם הבטחות אלה גם אם לא נכתבו.
עוד הוא מציין, כי כבר הוגשו תביעות של אזרחים ביהודה ושומרון נגד המדינה בתואנה שהגיבוי שקיבלו לעלייתם לקרקע התפרש כאישור לחוקיות העלייה הזו, וכעת המדינה אינה יכולה להתכחש לדברים ולהורות על פינויים מהמקום והריסת המבנים בו.