הדרך בה יצליחו תלמידי בית הספר לבצע את המוטל עליהם תלוי בכמות הפעילות הגופנית אותה יבצעו, כך טוען מחקר הולנדי חדש המבוסס על נתוני מחקרים קודמים ומובא ברשת BBC.
החוקרים מציינים כי מצאו קשר חזק וישיר בין פעילות גופנית לביצועים אקדמיים.
המחקר בחן 14 מחקרים קודמים מארצות שונות שנערכו על 12,000 ילדים. החוקרים מצאו כי הפעילות הגופנית העלתה את כמות החמצן בדם ואת זרם הדם למוח, אך טענו כי יש צורך בכלי מדידה אמינים יותר ומדויקים יותר על מנת לבחון את הקשר.
ד"ר אמיקה סינג' ועמיתיו למחקר התבקשו לבחון את הקשר הקיים בין הפעילות הגופנית לביצועים האקדמיים של התלמידים משום שהועלה חשש שהלחץ הגובר על התלמידים להשיג ציונים גבוהים יותר עשוי לגרום לילדים לבלות פחות זמן בחוץ בפעילות גופנית והרבה יותר זמן בין קירות חדרי הלימוד.
במחקרים נבדקו ילדים בין גילאי 6 ל-18, כלומר כל גילאי שנות הלימוד. מעקב אחר הילדים נערך במחקרים שונים תקופות שונות שבין שמונה שבועות לחמש שנים.
פעילות גופנית יכולה גם להפחית מתחים ולשפר את מצב הרוח, ובכך לתרום לילדים תחושה טובה יותר בהיותם ביתה.
ד"ר סינג' טוען כי "ילדים הלומדים להשתתף בפעילות ספורטיבית, לומדים גם לציית לחוקים. כלומר הם הופכים ליותר ממושמעים, ומסוגלים להתרכז טוב יותר במלך השיעורים". הוא הוסיף בחיוך: "אנשים תמיד שואלים: 'טוב אז כמה פעילות גופנית עלי לעשות על מנת לקבל 100?', אנחנו לא יודעים את התשובה לכך, אבל היינו שמחים לגלות".
ההנחיה כיום היא שילד צריך להיות פעיל גופנית לפחות שעה ביום, מסיבות בריאותיות. עדיין עלינו לבדוק אילו פעילויות גופניות עושים הילדים בדיוק, לכמה זמן, ובאיזו שעה משעות היום.