טור חדש על זוגיות ומשפחה במדור נשים עם מנחת הנישואין שרית יורב. מדי שבוע נעלה שאלה בנושאי זוגיות, נישואין, משפחה ועוד.
שאלה: אנחנו נשואים כבר כמעט שנתיים וישנה תופעה שחוזרת על עצמה בערך מהיום שהתחתנו. כאשר אני מרגיש שאשתי חמוצת פנים, אני מנסה לעודד אותה ולרומם את רוחה בדרכים שונות. למשל: בפעם האחרונה שהיא היתה מצוברחת (כי נשרפה העוגה שהיא כל-כך טרחה על הכנתה), כיתתי את רגלי ברחבי השכונה עד שמצאתי חנות שמכרו בה את הפרחים שהיא הכי אוהבת. הגעתי הביתה, הבאתי לה את הפרחים, כמובן שהיא מאוד שמחה והודתה לי אבל כעבור מספר דקות חזרה למצב המקורי, כלומר: חזרה להתלונן ולהסביר לי עד כמה התאכזבה כשהעוגה המושקעת נשרפה.
הרגשתי שבעצם לא עשיתי כלום, כל טרחתי לשמח אותה היתה לשווא. אני מביא לה פרחים וזה מה שיש לה לומר? שהיא עדיין עצובה? אני כל-כך משתדל לשמח אותה ומרגיש שזה לא הולך לי וזה מאוד מתסכל אותי. כאשר ראיתי שהעניין חוזר על עצמו כל פעם בווריאציה קצת אחרת הגעתי למסקנה שאני צריך לחקור את העניין ולהתייעץ על כך. מדוע מאמציי לא מוערכים ומדוע אני לא מצליח לשמח את אשתי? לפעמים אני אפילו מרגיש שאני גורם לה לתחושה רעה יותר משהיתה לה קודם.
תשובה: אני מתארת לעצמי שאם הייתי שואלת אותך איך היא מגיבה כאשר אתה שוטף כלים, היית אומר שהיא מודה לך ומיד אחרי אמירת ה"תודה" מתחילה לקטר לך עד כמה קשה לה עם ההתנהגות של הילדים לאורך כל היום. באופן דומה, כאשר תשטוף את הבית היא תקטר לך עד כמה הרצפה של הבית מתלכלכת בקלות. אתה חושב לעצמך: מה זו אשמתי שהמרצפות קשות לניקוי? שתגיד תודה בכלל על העזרה. האמת שאשתך מאוד מעריכה את מה שאתה עושה עבורה. שמתי לב שגם ציינת שעל כל מה שעשית למענה היא הודתה לך. אם כן מדוע היא "מקטרת"? אתה שואל, האם אני לא-בסדר?
תשובתי היא: אתה מצויין! בעל למופת שמשתדל לשמח את אשתו כפי יכולתו. אמנם, נראה לך שאשתך לא שמחה בעקבות כל ההשתדלויות שלך, אבל דע לך, היא באמת מאוד שמחה!! ולא רק שהיא מאוד שמחה, כל העשייה שלך למענה גורמת לה לחוש עד כמה היא חשובה לך, עד כמה אכפת לך ואתה רוצה בטובתה ובעצם- היא מרגישה יותר שייכת ומשמעותית עבורך.
אחד מצרכי הליבה הנשיים הקיומיים היא תחושת שייכות ושותפות. אם נתבונן בשעת נסיעה באוטובוס בציבור הנוסעים, נמצא שבדרך-כלל שני גברים שיושבים זה ליד זה כמעט ואינם מדברים זה עם זה (כאשר הם אינם מכירים זה את זה מלפני כן), אלא אם כן זה משהו ענייני/טכני. לעומת זאת, מצוי מאוד ששתי נשים שיושבות יחד על אותו ספסל, במיוחד אם הנסיעה ארוכה, ידברו באיזשהו שלב ויספרו כל אחת על עולמה האישי, המשפחה, העבודה או החברים. נשים יותר נוטות לשתף זו את זו במה שעובר עליהן ומרגישות טוב כאשר הן מקבלות אישור והסכמה למחשבותיהן אצל חברתן.
כלומר: אם לאשתך קשה עם העובדה שנשרפה לה העוגה היא מצפה ממך לשותפות ולהסכמה, שתסכים שיש לה קושי ולכן היא "פורקת" לך את הקושי הזה. כאשר אתה מביא לה פרחים או עוזר לה בבית וכדומה אשתך מרגישה יותר קשורה אליך. התחושה הזו גורמת לה להבין שיש פה בעצם בעל אוהב וקשוב, זאת אומרת: יש כאן מישהו שאפשר לספר לו את כל הצרות! אז היא מספרת את הצרות ואתה מרגיש תחושה לא-נוחה. מדוע? הרי אשתך בחרה בך להיות "הפרטנר" שלה לשמוע את צרותיה, מבחינת הראיה הנשית – אין שותפות גדולה מזו!
אבל, בראיה הגברית – אם לאשתי לא-טוב, לא-שמח וכדומה – סימן שאני אשם!! הגבר רואה את עצמו אחראי לספק את כל צרכיה של אשתו, הוא אחראי שהיא תהיה מאושרת. הגבר הטיפוסי חושב: אם אשתי לא מאושרת – פישלתי, אני בעל גרוע שלא יודע לדאוג לאשתו. סיפורי המצוקות והצרות של אשתו הם כמו בכי של תינוק באוזני האמא הצעירה והלא-מנוסה – "מזמזמים" באוזניים ומאשימים – "אתה בעל לא טוב!", "את אמא גרועה!" . אפילו מבחינה ביולוגית , בשעת בכיו של התינוק מופרשים מהמוח חומרים כימיים הגורמים לאימו לחוסר רגיעה. וכך גם אצל הבעל השומע את "בכיות" אשתו ישנה תחושה לא-נוחה, כפי שציינת.
אחרי שהבנו את הסיבה להתנהגות ה"מוזרה" של אשתך כאשר אתה קונה לה פרחים ומנסה לשמח את ליבה יהיה יותר קל לטפל בדברים. באופן כללי: מודעות לתהליכי נפש שאנו עוברים עוזרת לנו להתמודד איתם בצורה טובה יותר ובפרופורציה הראויה. בעל יקר- הבֵן! כאשר אשתך "מקטרת" לך זה סימן שאתה הבעל הכי טוב בעולם, הבעל שאליו אפשר לפנות בעת צרה, הבעל השותף והמזדהה שזהו התואר הגבוה ביותר שאישה יכולה להעניק לבעלה. האישה, בסיפורי צרותיה, מאשרת בעצם שעשית את המעשה הנכון שגרם להתקרבות ביניכם ועכשיו היא מרגישה יותר איתך ומבטאת זאת באופן כזה. ואת – האישה היקרה שבמקרה קוראת את שורות אלו – דעי לך כיצד השיתוף של הבעל בקשייך מציק לו וגורם לו לחוסר-נחת. השתדלי להרבות באמירת תודה, להעצים ולפאר את המעשה הטוב שבעלך עשה, אמרי לו שאת מאושרת - ועשיתְ לו את היום!! מגיע לו, לא? הוא כל-כך משתדל למענך... ובהמשך הערב, על כוס קפה ועוגה ובאווירה חמימה ונינוחה , ספרי לו את כל "צרות היום" – אני בטוחה שהוא יביע את ההבנה וההקשבה שאת כל-כך זקוקה להן (ובצדק), ובפרט אם יהיה לו מה לנשנש במקביל (זה קצת ירגיע לו את חוסר-הנוחות). כך תלכו זה לקראת זה, ותספקו את צרכי הליבה הקיומיים שאי-אפשר בלעדיהם: הקשבה ושותפות לאישה ותחושה ש"אשתי מאושרת בזכותי"-לבעל. כאשר כל אחד מבני הזוג קיבל את מה שעושה לו הרגשה טובה, הוא יקבל עידוד ותמריץ להרבות בעשיית הטוב לבן הזוג גם הלאה והזוגיות תצמח ותפרח - בהצלחה!
שרית יורב - מנחת נישואין, מרכז י.נ.ר-יועצי נישואין רבניים sarityorav@gmail.com