פתרון בעיית קווי המהדרין - הפרטה מלאה

בלוגר הבית של תכל'ס סבור, כי כל המהומה סביב קווי המהדרין נובעת מהרגולציה הנוקשה הקיימת במדינת ישראל בנוגע לתחבורה ציבורית.

אמיר וייטמן , י"ד בטבת תשע"ב

סערת קווי המהדרין מגיעה לכותל
סערת קווי המהדרין מגיעה לכותל
צילום: פלאש 90
לפני כשלושה שבועות כתבתי על הצורך בהפרטת חברת החשמל כאמצעי להפיג את המתחים בין דתיים לחילונים בישראל.

לאור מה שעבר על המדינה בחודש האחרון, נראה שיש מקום להרחיב בנושא והפעם להראות איך הפרטת התחבורה הציבורית תתרום לפתרון המשבר הנוכחי.

מה הבעיה בעצם סביבה מסתכסכים החרדים והחילונים? מצד אחד, החרדים רוצים להנהיג הפרדה בקווי האוטובוסים שמשרתים את ריכוזי האוכלוסייה החרדית וכמובן שמצד שני, החילונים לא רוצים בזה. יש פה מאבק קוטבי: או שכן מפרידים או שלא מפרידים. אין משהו באמצע. על מנת להבהיר, נציין שחצי-הפרדה היא למעשה לא-הפרדה, כך שהיא לא תספק את החרדים שרוצים הפרדה מוחלטת.

בקיצור, יש פה פלונטר. יש מאבק ומישהו חייב לנצח בו ומישהו חייב להפסיד. ללא קשר לזהות המנצח והמפסיד, ברור שאנשים יוצאים ממאבקים כאלה ממורמרים. אם החרדים ינצחו, החילונים ירגישו שהכפייה הדתית ניצחה ושהיום בו נהפוך לאיראן התקרב. לעומת זאת, אם החילונים מנצחים, החרדים ירגישו שהכפייה החילונית מתגברת ושלא נותנים להם לחיות את חייהם בשלום, למרות שהם לא מפריעים לאף אחד.

האמת הכואבת היא שלשני הצדדים יש פה טיעונים טובים, באופן חלקי.

מצד אחד, החילונים טוענים שמדובר בתחבורה ציבורית, הממומנת על ידי כסף ציבורי, של משלמי המיסים, כלומר גם שלהם, ולא "יעלה על הדעת שבתחבורה הציבורית יפרידו בין נשים לגברים" ויכפו ערכים היוצאים ישר מימי הביניים, בעיניהם.

מצד שני, החרדים טוענים שהיות ולא מתאפשר להם להקים חברות פרטיות, אין להם ברירה ובנוסף, היות שהכסף הציבורי שמממן את אגד גם יוצא מכיסם, הם רשאים להכתיב את הכללים בקווים הפנימיים של הציבור החרדי, כלומר, כאמור, בכל אותם קווים שמשרתים בעיקר מרכזי אוכלוסייה חרדית, גם אם האוטובוסים  עוברים דרך יישובים ואזוריים חילוניים.

הכלכלנים שביננו יוסיפו שללא כל קשר ל"קווי המהדרין", רמת השרות של התחבורה הציבורית נמוכה והמחירים גבוהים, וזאת הבעיה העיקרית והאמיתית שאיתה צריכים להתמודד כל משתמשי התחבורה הציבורית בישראל.

לי יש פיתרון פשוט שיספק גם את החילונים, גם את החרדים וגם את הכלכלנים: הפרטת התחבורה הציבורית והפסקת המימון הממשלתי שלה. פשוט תנו לכל אדם להקים את חברת אוטובוסים (או מוניות או כל כלי תחבורה אחר לצורך העניין) פרטית ולספק ללקוחות שלו את מה שהם רוצים. אילו היו נותנים לכל אחד להקים חברת אוטובוסים פרטית, היו יכולים להקים חברה חרדית עם המדיניות משלה, ומי שלא טוב עם זה, יוכל לנסוע עם חברה מתחרה, חילונית או דתית. 

החרדים היו מקימים חברות הסעה בין ריכוזים חרדיים, עם הסטנדרטים שלהם בעניין הצניעות (או בכל עניין אחר), והחילונים היו עושים אותו דבר בדיוק, ואף אחד לא היה צריך לשאת בעלויות של השני או לכפות את עצמו על השני. כל אחד פשוט היה יכול לחיות את חייו בשלווה, כל אדם לפי אמונתו.

מובן גם שמספר הקווים היה גדל בהרבה כדי לספק את הביקוש, הקווים הלא רווחיים היו נסגרים, ובאופן כללי השרות היה משתפר, גם מבחינת נוחות הנסיעה וזמן ההמתנה וגם מבחינת הוזלת המחירים, משום שהחברות היו צריכות להתחרות על הכיס שלנו ועל איכות השרות שהן מספקות. ובנוסף, היינו חוסכים הרבה כסף לאוצר המדינה, שמבוזבז היום בסובסידיות לתאגידי תחבורה כושלים.

אז הנה הפתרון במשפט אחד: הפרטה מוחלטת של חברות התחבורה, הפסקת הרגולציה בתחום, שמונעת התפתחות השוק, הפסקת הסובסידיות והפסקת מתן הרישיון להפעלת קווים ומתן חופש עיסוק לכולם ללא הגבלה.

בקיצור, חיה ותן לנהוג, ובא לציון שלום פנימי.