אמסלם נתן דוגמא להמחשת דבריו, "לאחרונה הציבור החרדי נחשף ל'סיקריקים' הקיצוניים שההתנהגות הנלוזה שלהם נחשפה בבית שמש. הם מתנהגים בצורה אלימה, דוגלים בהדרת נשים בצורה פוגענית ומעליבה. אותם סיקריקים, לא נמצאים רק בבית שמש ובמאה שערים. יש להם נציגות בכנסת. מבחינתי, ח"כ גפני שאמר אתמול שמעתה יפסיק להגיד לחרדים לצאת לשרת בצהל, הוא סקריק כי שופרו 'יתד נאמן' אלים. וכאשר אני נדרש להסביר את הציבור החרדי , אני נתקל בציבור מתון, נוח ונעים, אבל התופעות שאנו שומעים עליהן שייכות לשכבות הקיצוניות ביותר, לזאבים טורפים".
לדבריו "אותו ציבור חרדי רוצה להתפרנס בכבוד. הוא יודע שהתורה אינה מתנגדת לפרנסה. והוא יודע שמרמים אותו כשאומרים לו שלצאת לעבוד זה רעל, והם כבולים במסגרות לימוד שלא תמיד מתאימות להם ונמאס לו שאומרים לו שהם פרזיטים ולא משרתים אבל הם נמצאים במלכוד. לקחתי על עצמי משימה קשה במיוחד, כי במגזר שאני פועל בו יש כללים וקוד התנהגות שאומר שגם אם יש לך דעה, יש מנהיגות משתיקה ועוצמתית ששולטת בציבור ביד רמה, ומחזיקה אותו קצר. הם אומרים שהציבור החילוני שונא אותנו. שהם כולם ערב רב. האם אנחנו רוצים לפלג את העם או לאחד אותו? האם אנחנו רוצים מלחמת אחים או שאנו מנסים ליצור חברה שמכבדת את האחר?"
אמסלם התייחס לשירת הנשים, "למי שגדל וחונך בנורמה של עולם חרדי מנוע מלשמוע שירת אישה. הנחה שניה שמוסכמת על כלל החברה הישראלית שכולם ישרתו. האם כדאי להוציא הוראה שאחייב את החייל החרדי נגד מצפונו שישמע דבר שהוא לא רוצה לשמוע? או שאני אמצא את הדרך? ישנם טיעונים לכאן או לכאן אבל כאשר הצבא רוצה לעשות זרוע חזקה נגד אלה שלא מעוניינים לשרת ממילא, הוא משרת את הסיקריקים. אם אנחנו רוצים צדק חברתי וצדק חלוקתי נכון (להוציא את הקבוצה הקיצונית המצומצמת) אפשר וצריך למצוא נוסחא לטובת כולנו, ולטובת הציבור החרדי בראש ובראשונה. איננו מעוניינים למצוא חברה מתבדלת. אחרת זה לא יהיה טוב לאף אחד. העם צריך להביע את דעתו ואלה הצעדים הנכונים. שלמותו של עם כאשר הוא כולל את כל מרכיביו: הדתיים הלא דתיים, ספרדים אשכנזים, יהודים ושאינם יהודים".