בנוסף, במקרה של אי תשלום הקנס, יאסר הנאשם למשך 700 ימים תמורת הקנס. כמו כן, הנאשם חויב לחתום על התחייבות בסך 75,300 ₪ ולהימנע מעבירה דומה למשך תקופה של שנתיים ואם הוא לא יחתום על התחייבות זו יאסר למשך 300 ימים.
הקנס ניתן במסגרת הסדר טיעון על-ידי השופטת שרון לארי בבלי בגין ביצוע עבירת שימוש בשטח של למעלה מ- 2,000 מטר בבית חנינה. שבנייתו התיישנה נוכח הקושי באיתור נאשמים. לאחר פעולות חקירה מאומצות של המחלקה לפיקוח על הבניה, אותרו המשתמשים והוגש כתב אישום.
כאמור, במסגרת פסק הדין הוטל על הנאשם קנס בגובה של 650,000 ₪ והוטל צו הריסה על הוועדה המקומית, כאשר הוצאות ההריסה יוטלו על הנאשם עצמו.
בפסק דין תקדימי על הפרת צו הריסה שיפוטי שניתן אף הוא בימים האחרונים פסק בית המשפט לעניינים מקומיים קנס בגובה 55,000 ₪ על הנאשם.
מדובר בבניה ששטחה כ- 300 מ"ר בג'בל מוכבר, המיועדת למגורים, לה ניתן צו הריסה שביצועו נדחה מעת לעת. כאשר הנאשם לא ציית לצו ההריסה, הגישה התביעה העירונית כתב אישום בגין אי ביצוע צו הריסה משפטי ומעבר לקנס בגין אי ביצוע צו ההריסה, הוסיפה השופטת רות זוכוביצקי על הנאשם קנס יומי על כל יום בו העבירה לא הוסרה.
מדובר בעליית מדרגה בענישה כנגד עברייני הבניה שאינם מצייתים להוראות החוק ובדוגמא נוספת לחשיבות בה גורמי האכיפה רואים בביצוע ובקיום צווים שיפוטיים ויש בו משום הרתעה ושמירה על שלטון החוק.
חשוב להדגיש כי מדובר בשטחים המיועדים למגורים ולנאשמים הייתה האפשרות להוציא היתרי בניה כמקובל ועל-פי החוק. בעיריית ירושלים מציינים כי מדובר בהישג מרשים לתביעה העירונית בלשכה המשפטית בעיריית ירושלים, נוכח ההרתעה שפסקי הדין יוצרים והופכים את הבניה הבלתי חוקית ללא משתלמת.
התביעה העירונית בשיתוף פעולה עם המחלקה לפיקוח על הבניה שמה לה למטרה לאתר את עברייני הבניה הגדולים ולמצות עמם את הדין.
בתיקים בהם נבנים מבנים רבי היקף מוגשות חוות דעת שמאיות, מתנהלים דיונים רבים בבית המשפט, כאשר התביעה שמה דגש על הצורך בהחמרת הענישה כתוצאה מהפגיעה בחזות העיר, עד כדי קנסות של מאות אלפי שקלים וצווי הריסה .