מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק שירות הביטחון של ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי) וקבוצת ח"כים, הצעה שביקשה לקבוע בחוק שירות ביטחון כי חופש הדת יישמר לחיילים המשרתים בשירות הביטחון, כך שלא תינתן פקודה לחייל בניגוד לדתו ולא יודח חייל מתפקידו בשל אי מילוי פקודה המנוגדת להלכת דתו.
בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "אם אפשר היה לצפות שבמחנה הלוחמים תתקבל בהבנה התנהלות רופפת ומתירנית יותר בשל העובדה שהלוחמים אינם חיים חיי שגרת נימוסין, הרי באה התורה ומזהירה: "כי ד' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא ייראה בך ערוות דבר ושב מאחריך" (דברים כג, טו)”.
עוד כותב כצל'ה בהסבר להצעתו: "גם במדינת ישראל המתחדשת אחרי הגלות הארוכה בה לא זכינו להגן על עצמנו ולהילחם על חרותנו, השתתפותם של לוחמים האמונים על שמירת תורה ומצוות הינה נכס אסטרטגי. יש לוודא שחופש שמירת ההלכה לא יקופח ובודאי שלא ייענשו ויודחו ממסלולים פיקודיים דווקא אלו העושים כל שלאל ידם בשמירת התורה והמצוות. כמובן, שאין לפגוע גם בחופש הדת של נכרים השותפים עמנו בצה"ל. על כן, הצעת חוק זו באה לקבוע כי חופש הדת יישמר לחיילים המשרתים בשירות הביטחון, בהתאם להלכת דתם".
מעל בימת הנואמים פנה כצל'ה לעבר שר הביטחון ותהה היכן החכמה שבכפייה על חיילים דתיים לעבור על מצוות דתם על פי תפיסתם. כצל'ה תהה כיצד מי שמוגדר כאינטלגנט "בעל אי קיו 2000 או 4000”, כלשונו, אינו מבין שיש להגיע לשיח מול רבני החיילים ולבחון דווקא את הדרכים להקל עליהם את השירות ולא להקשות עליהם.
כצל'ה גם תהה באזני השר ברק כיצד זה מצד אחד דורשים גיוס מקיף ורב יותר של בני הציבור החרדי, ומנגד מקשים עליהם באופן שכזה.
כאמור, ההצעה הוסרה מעל סדר היום כאשר 2 ח"כים תמכו בה ו-19 התנגדו לה. נציין כי הח"כים הדתיים והחרדים יצאו בשעת ההצבעה בכדי שלא להתנגד לה.