הרב יעקב אריאל
הרב יעקב אריאלחזקי עזרא

בשנים האחרונות הולכת ותופסת תאוצה תופעת הישיבות הקטנות. סדר היום בישיבות אלו, האווירה החינוכית, הרמה הלמדנית ושמחת החיים הניכרת על פני התלמידים, הן רק חלק מהמאפיינים הייחודיים לישיבות הקטנות. לפיכך פנינו לר’ אריק וולף, מנהל עמותת ‘ישיבה קטנה לאומית’, על מנת ללמוד יותר על מהותה של ישיבה קטנה.

מהי דרכן של הישיבות הקטנות? בישיבות הקטנות לומדים לימודי קודש לאורך כל היום, לא בגלל שרוצים לברוח מלימודי החול, אלא משום שרואים את התועלת הלימודית והחינוכית הרבה במתכונת הלימודית הזו. המטרה היא לפתח את רצון התלמיד להיות אוהב תורה, ולבנות בו יחס של הערכה להתמדה ועמל. בפועל, התלמידים אכן נענים לאתגר הזה, תוך שהם מגלים הזדהות עם תכני הלימוד ועם המערכת החינוכית. במקביל ללימוד ישנם טיולים ופעילויות חברתיות שמועילים להטמעת ערכים ותכנים בנפש התלמיד ולמניעת עומס יתר.

מהו החזון החינוכי, וכיצד הוא מיושם בשיטת הלימוד? הישיבות הקטנות רואות כמטרה את בניית התלמיד בתורה ויראת שמיים, ואת החזרת החינוך והמוטיבציה הלימודית לראש סדר העדיפויות. לכן הן לא בנויות על תעודות וציונים ואינן מכינות לבגרות, גם במקצועות הקודש. התוצאות מדברות בעד עצמן: במקום שתעודת הבגרות תהיה היעד, רואה התלמיד את ארבע שנות התיכון כיעד יום יומי! הוא מתמסר ללימוד, לתכנים, בונה את עצמו, ומרגיש אחריות על החינוך של עצמו. הוא לא רואה בהורים ובמחנכים “אויב” או מטרד, אלא אמצעי שנועד לסייע לו ללמוד ולהתבגר. במשך רוב היום התלמידים לומדים בחברותות ובקבוצות קטנות, מה שמאפשר לתלמיד לבטא את עצמו ולהתקדם בהתאם לכישוריו. בכך הוא קונה הרגלים של ניצול זמן, כוח רצון ומשמעת עצמית, ומתבגר נפשית ורוחנית.

זה לא מסוכן לתת לנער צעיר לנהל את סדר יומו כמו בחור בישיבה גבוהה? השאלה במקומה, ואכן, בשונה מישיבה גבוהה, מושם דגש רב על הכוונה אישית, עמידה בסדרי הישיבה, שיחות אישיות וקשר קרוב עם אנשי הצוות החינוכי. על אף שאין תעודות, נבדקת ידיעת החומר הנלמד באמצעות מבדקים, סיכומים, וכדומה, ויש דיווח להורים באסיפות הורים. בחיי הפנימייה יש מדריכים שנותנים מענה לצרכים החברתיים, תוך תשומת לב לסדר ולניקיון, לבריאות התלמידים, לארוחות, לשינה בזמנה ועוד.

מי מתאים לישיבה קטנה? הישיבות הקטנות לא מיועדות דווקא ליחידי סגולה, למוכשרים במיוחד או למי שמיועדים להיות רבנים בעתיד. גם לא לומדים בהן דווקא בנים של רבנים. רצון להתקדם בתורה ויראת שמיים ויכולת לימודית סבירה הם המאפיינים העיקריים של תלמידים בישיבה קטנה, ואהבת התורה וכוח הרצון שיגלו, יועילו להם בעז”ה להיבנות כבני תורה ויודעי תורה.

האם לא חסר להם גיוון בלימוד?מי קבע שלימוד תורה לא יכול להיות מגוון? לימודי הגמרא מתפרסים לאורך היום על שלושה פרקים במקביל, ובשתי צורות לימוד - עיון ובקיאות. בחלק מהישיבות אף לומדים שתי מסכתות שונות במקביל. מלבד לימודי הגמרא יש לימודים נוספים - תנ”ך עיון, תנ”ך בקיאות, הלכה, אמונה, מוסר, משנה וכדומה, חלקם בשיעורים וחלקם בחברותא או בלימוד עצמי. בנוסף לכך יש גם פעילויות חברתיות, בריכה, קומזיץ, הרצאות בנושאים שונים, טיולים וכדומה. אני רואה אותם לומדים מתוך הרבה עניין! אתה יודע, לא פעם אני נהנה להיכנס לבית המדרש, או אפילו לעמוד ליד החלון לשמוע את ההתלהבות בלימוד - זה לא נשמע שהם משועממים וחסרי גיוון.

מה לגבי תעודת בגרות? ראשית, הבגרות הרוחנית והנפשית חשובה יותר, אך האמת שזה לא סותר. בהדרכת מורה דרכה של העמותה, הרב יעקב אריאל שליט”א, הקמנו מכינה לבגרות בשנה אחת עבור תלמידי הישיבות הקטנות. ב”ה כבר סיימו חמישה מחזורים את המסלול הזה, כשבמהלך היום הם נמצאים בסדר בוקר וסדר ערב בבית המדרש, ובמקום סדר צהריים הם לומדים את כל המקצועות, ומסיימים את השנה עם תעודת בגרות. מלבד זאת יש תלמידים שלומדים לתעודת בגרות בכוחות עצמם, ללא פגיעה בסידרי הלימוד בישיבה.

אריק, יש לך משפט סיום קצר לתלמידי כיתות ח’ ולהוריהם? תבואו לבקר בישיבות הקטנות, תדברו עם הורים ותלמידים - אני בטוח שתראו ותשמעו דברים שיגרמו לכם לרצות להכיר יותר. זו בהחלט עשייה לימודית וחינוכית שונה ממה שקורה בדרך כלל עם בני הנוער שלנו. אני לא אומר שהכל מושלם, וזה גם לא מתאים לכל אחד, אבל למי שזה מתאים - זו הזדמנות שאסור להחמיץ! עמותת ישיבה קטנה לאומית ישיבות קטנות חזון גדול מי קבע שלימוד תורה לא יכול להיות מגוון? לימודי הגמרא מתפרסים לאורך היום על שלושה פרקים במקביל, ובשתי צורות לימוד - עיון ובקיאות. בחלק מהישיבות אף לומדים שתי מסכתות שונות במקביל. מלבד לימודי הגמרא יש לימודים נוספים - תנ”ך עיון, תנ”ך בקיאות, הלכה, אמונה, מוסר, משנה וכדומה.