האלוף בר עומד לסיים בקרוב את תפקידו כמפקד גיס צפוני, האלוף חקי הספיק לסיים קדנציה באזרחות כמנכ"ל הרכבת, אולמרט מבלה בבתי משפט, אבל כאשר ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, הגיע ביום שני השבוע למפגש עם אלופי המטה הכללי, הוא שמע זמירות דומות, כמו אלה שציפו לאולמרט. האלופים קיטרו כמובן על הקיצוצים בתקציב הביטחון. אך האם רמת הכשירות של צה"ל דומה למצב ששרר בק יץ 2006, לאחר שנים ללא אימונים? לחלוטין לא.
למרות הקיטורים, צה"ל נהנה מתקציב גבוה בעשרות אחוזים מכל אחת השנים שקדמו ל-2006. התקציב משמש גם לאימונים נרחבים של הכוחות ולחזרה אל הכשירויות הבסיסיות. תרגיל הצניחה הענק של חטיבת הצנחנים, בלילה שבין שלישי לרביעי השבוע, לאחר 13 שנים ללא צניחות בהיקף כזה, רק מעיד על כך. אגב, התרגיל החייה את הוויכוח האם הצניחה היא יכולת שנדרשת באמת או רק גימיק שאבד עליו הכלח ברגע שמסוקים החלו לשמש להעתקת כוחות לעומק האויב.
קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל מיקי אדלשטיין, אומר על כך לישראל דיפנס: "בהסתכלות על שדה המערכה העתידי אנחנו נדרשים לשמר גם את היכולת להעביר כוחות גדולים לעומק האויב באמצעות הצנחתם".
האביב האיראני
כמו את התרגיל הענק המשותף עם ארצות הברית, שהיה אמור להיערך באפריל אך נדחה, הקמת פיקוד העומק בצה"ל, ביקור ראש המטות המשולבים מרטין דמפסי שמתחיל היום, ושורה ארוכה של נושאים אחרים, כך גם את תרגיל הצניחה הענק השבוע ניתן לשייך באופן תיאורטי להכנות לקראת תקיפת מתקני הגרעין באיראן. האמת (גם) במקרה הזה מעט שונה: התרגיל התגלגל לעיתוי הזה לאחר שנים שבהן יכולת הצניחה הקבוצתית הוחזרה לצה"ל: בתהחלה צניחות פלוגתיות וגדודיות וכעת גם צניחות חטיבתית.
מצד שני זה לא אומר שהאפשרות לתקיפה באיראן אינה קיימת. דחיית המינוי של מפקד חיל האוויר הבא (הנוכחי, אלוף עידו נחושתן, היה אמור להתחלף באפריל) מעידה עד כמה האביב הקרוב עומד בסימן איראני. זה יהיה אביב מתוח באיראן, בכל מקרה: מצד אחד עשויות להתפתח שם מהומות שיזעזעו את השלטון, על רקע הבחירות לפרלמנט שצפויות בחודש מרס. מצד שני, האפשרות שהאיראנים יסגרו את מיצרי הורמוז, הידוק קריטי של הסנקציות הכלכליות עליהם (מהקיץ הקרוב, גם חרם אירופי על הנפט האיראני), הפיצוצים וההתנקשויות המסתוריים באיראן, הנקמה הממשמשת ובאה, וההכנות שנערכות בישראל ובארצות הברית לכל תרחיש אפשרי, יכולים להוביל בהחלט לכך, שאחד האקדחים שהופיעו בשדה המערכה יירה בסופו של דבר. תרחיש של מלחמה ב-2012 אינו תלוש מן המציאות.
איפה הפצצה?
בסוף השבוע הזה תוכלו לקרוא את הדברים שאמר ראש אמ"ן לשעבר אלוף עמוס ידלין בראיון לבן כספית ב"מעריב" ("לאיראן יש את כל המרכיבים לפצצה גרעינית") ואת הדברים שפירסם השבוע עמוס הראל ב"הארץ" ("איראן עוד לא קיבלה החלטה להרכיב פצצה"). הערכות אלה ואחרות יכולות להשתמע כסותרות. מי צודק? כולם ואף אחד.
חלק נכבד מהחומרים המשוגרים לתקשורת בישראל ובארצות הברית ובאיראן בחודשים האחרונים הם דיס-אינפורמציה. תעמולה, במילה פחות מכובסת. גם התעמולה משתלבת בניסיון הרב מערכתי לעצור את הפצצה האיראנית: ישראל והמערב אינן פועלות בערוץ אחד בלבד לשכנע את משטר האייתולות להפסיק את המירוץ: האפשרות לתקיפה אווירית היא רק דרך אחת מתוך מכלול של "אמצעי שכנוע": הסנקציות הכלכליות, התנקשויות, מלחמת סייבר והלוחמה הפסיכולוגית הם אמצעים אחרים בשדה המערכה הזאת.
"רק מאמץ מערכתי ולא דרך פעולה אחת יוכלו אולי לעצור את המירוץ האיראני לפצצה", אמר השבוע גורם ביטחוני, שמבין דבר או שניים בסוגיה הזאת.
הרמטכ"ל הבא
רב אלוף בני גנץ יסגור בעוד שבועיים שנה ראשונה בתפקיד הרמטכ"ל. שנה לא רעה, מבחינת התפקוד שלו. גנץ הוא לא מופז, חלוץ או אשכנזי. הנוכחות שלו בשטח לא תמיד מורגשת, הוא חף ממניירות ומפולחן אישיות, אך העבודה סביבו בדרך כלל מתקתקת. הטונים בחודשים האחרונים הרבה יותר חזקים בלשכה הסמוכה של הסגן, אלוף יאיר נוה.
הסגן, שחזר מן האזרחות כאשר גנץ סיים את תפקיד סגן הרמטכ"ל, מחזק את מעמדו כקשוח שבמפקדי צה"ל. הוא הנהיג באחרונה משמעת ברזל בכל הקשור לנסיעות של קציני צה"ל לחו"ל (נוה עצר את התופעה שבכל שבוע נתון מאות קצינים בילו בחו"ל), ועשה סדר גם בלשכות כפולות שהיו לקצינים בכירים במטה הכללי, ובמקביל גם בבסיסים אחרים. כל זה לא מבטיח לנוה את כהונת הרטמכ"ל הבא.
למעשה, המירוץ לתפקיד הרמטכ"ל שיחליף את גנץ בעוד כשנתיים, התחיל השבוע, כאשר נודע (פרסום ראשון ב"ידיעות אחרונות") שאלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי, לא יעזוב את השירות אלא יתמודד על תפקיד סגן הרמטכ"ל הבא, מול האלוף גדי אייזנקוט, שסיים את תפקיד אלוף פיקוד הצפון לפני מספר חודשים ומחכה מאז בסבלנות למקום בקומה 14 היוקרתית של בניין המטה הכללי.
אייזנקוט מעביר את הזמן כפרוייקטור של נושאים שונים (בין השאר גיבוש התכנית להקמת פיקוד העומק). רבים בצה"ל סבורים כי הוא מועמד טבעי לתפקיד סגן הרמטכ"ל הבא, אך הוא עדיין מסומן אצל שר הביטחון אהוד ברק עם כוכבית ליד שמו, בגלל מעורבתו בהעברת המסמך של בועז הרפז, שהיה מוכר בתחילה בכינוי "מסמך גלנט".
נכון לעכשיו מעומדים לתפקיד הרמטכ"ל הבא, יאיר נוה, אבי מזרחי וגדי אייזנקוט. מי שייכנס ללשכת סגן הרמטכ"ל בעוד חצי שנה במקום נוה, יזכה ליתרון מכריע במירוץ, אך האם יהיה סוס רביעי, מפתיע?
מטוס איטלקי או קוריאני
וגם זה קרה השבוע: חיל האוויר שיחרר המלצה לרכוש את מטוס האמ-346 כמטוס האימונים המתקדם הבא שלו (במקום מטוס ה"עיט" הזקן שייצא בשנת 2014 לפנסיה). לכאורה, המטוס האיטלקי גבר בקרב על מטוס הטי-50 מתוצרת התעשייה האווירית של דרום קוריאה. האמנם? לא בטוח.
גורמים במערכת הביטחון טוענים כי הקרב רחוק מלהיות מוכרע. מאחורי המטוס הדרום קוריאני עומדת גם חברת הענק לוקהיד מרטין (המטוס מבוסס על האף-16 מתוצרתה) והרבה אינטרסים של התעשיות הישראליות בדרום קוריאה. יצרניות המטוסים המתחרים יודעות כי לבחירת חיל האוויר הישראלי יש חשיבות עצומה להמשך השיווק של המטוסים שלהם בקרב חילות אוויר בעולם, ואולם הקרב הוא הרבה מעבר לשאלת המטוס עצמו: מדובר במאבק יוקרתי בין דרום קוריאה לאיטליה ובשיקולים כבדי משקל של התעשיות הביטחוניות הישראליות.
מצד אחד, ראש ממשלת איטליה לשעבר, סילביו ברלוסקוני, שם את מלוא כובד משקלו והעלה את הסוגיה בפני נתניהו. הוא הבטיח שאיטליה תרכוש מהתעשייה האווירית בישראל שני מטוסי ביון בשווי 700 מיליון דולר ומוצרים ביטחוניים בשווי 300 מיליון נוספים. התעשייה האווירית הקוריאנית הבטיחה רכש בשווי 1.6 מיליארד בישראל ונציגיה נחתו בישראל לקראת סוף השבוע הזה, כדי להבטיח גם מימון לפרוייקט (במילים אחרות- תשלום דחוי בתשלומים, רק שחיל האוויר יקנה).
לקוריאה הדרומית תקציב רכש ביטחוני בשווי 10 מיליארד דולר בשנה וצרות ביטחוניות מסיאול ועד לגבול עם צפון קוריאה. איטליה היא מדינה לא מאויימת, עם תקציב רכש ביטחוני קטן בעשרות אחוזים, שעוד הולך וקטן. אז ממי יירכשו המטוסים? עדיין לא ברור.
תקן סייבר
וגם זה פרסום מהשבוע שצריך להתייחס אליו בערבון מוגבל: בכלל לא בטוח שההאקר הסעודי שתוקף אתרים בישראל הוא באמת סעודי. יכול להיות שהוא בכלל ממקום אחר. זה מה שמיוחד במלחמת הסייבר: להבדיל מכל זירת מלחמה אחרת, אין "חתימה" לתוקף. הגוף המותקף אינו יודע באמת מאין מגיעה המתקפה עליו.
מה שכן בטוח זה שישראל צריכה להתעורר ומהר, שצריך שלעסקים בישראל יהיה תקן ורישוי סייבר, בדיוק כמו שכל בנק או סופר מרקט צריכים אישור של מכבי אש לפני שהם מורשים לפתוח את העסק.
ביום חמישי נחשף כי ראש המועצה לביטחון לאומי, האלוף יעקב עמידרור, החליט לערוך תרגיל סייבר לאומי, לאור המתקפות האחרונות, אבל זה רחוק מלהספיק.
בשבוע הבא
בואו נראה איזה הדלפות מכוונות או לא מכוונות ייצאו מהביקור החשוב של הגנרל דמפסי בישראל.