מחקר מקיף: הישראלים מאמינים באלוקים

80% מיהודים בישראל מאמינים באלוקים, כך מגלה מחקר מקיף שנערך על-ידי מרכז גוטמן. ירידה במספר החילונים ועלייה במספר הדתיים.

שלמה פיוטרקובסקי , ב' בשבט תשע"ב

המוני מתפללים בכותל
המוני מתפללים בכותל
הקרן למורשת הכותל המערבי

מרכז גוטמן שבמכון הישראלי לדמוקרטיה ערך עבור קרן אבי חי ישראל סקר לבחינת דמותה היהודית של החברה הישראלית בהיבטים של רמת דתיות, אמונה, ערכים ומנהגי דת ומסורת. הסקר נערך בשנת 2009 והוא המשך לשני סקרים קודמים באותו נושא שנערכו בשנים 1991 ו-1999.

שלושת הסקרים יוצרים רצף ייחודי בתחום חקר הדתיוּת היהודית הישראלית. הדוח שיוצג בערב מבוסס על מדגם מייצג (על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) של הציבור הישראלי היהודי הבוגר (מגיל 20 ומעלה). המדגם כלל 2,803 מרואיינים. בראש צוות המחקר עמד פרופ' אשר אריאן ז"ל.

על פי המחקר, בין השנים 1991–1999 נמדדה ירידה מסוימת בזיקה למסורת היהודית, לעומת השנים 1999–2009 שבהן נמדדה עלייה בזיקה זו, עד לחזרה לערכים שנמדדו ב-1991 ואף מעבר להם. למשל, כשמדובר בשמירת מסורת: ב-1991 אמרו 24% מהמשיבים שהם "שומרים במידה רבה" על המסורת, ב-1999 דיווחו כך 19% מהמשיבים, ואילו ב-2009 נרשמה עלייה ל-26% שהעידו על עצמם שהם שומרים על המסורת במידה רבה. הפרשנות שניתנה ב-1999 לירידה בזיקה למסורת נסמכה על השפעתה של העלייה הגדולה מחבר המדינות. אפשר שבלימת הירידה שנמדדה ב-2009 היא עדות לכך שהעולים נטמעו בחברה הישראלית ואימצו במידה כזו או אחרת את המנהגים היהודיים ואת המסורת היהודית. בה בעת אפשר ליחס את הירידה הזאת לעלייה בחלקם הדמוגרפי של הדתיים והחרדים באוכלוסייה היהודית הכללית.

עם זאת, חשוב להדגיש כי בעוד שחרדים ודתיים מעידים על עצמם כי הם שומרים יותר מבעבר על המצוות וקרובים יותר למסורת, הרי מי שהגדירו עצמם חילונים לא דתיים וחילונים אנטי דתיים לא העידו על עצמם ש"התחזקו".קיום מנהגים ואורחות חיים הקשורים במסורת היהודית. מהנתונים הסטטיסטיים עולה כי אמנם ככל שהזהות היהודית חזקה יותר כך עולה גם מידת הקיום של מנהגים יהודיים, אולם גם יהודים ישראלים המגדירים את עצמם חילונים ולא אנטי-דתיים, או אפילו חילונים אנטי-דתיים, מקיימים אחדים ממנהגים אלה.

מתברר שיהודים ישראלים נאמנים במידה רבה לטקסי מעבר יהודיים (ברית מילה, בר מצווה, "שבעה" וכד'); פחות משיבים, אם כי עדיין במידה גבוהה למדי, מדווחים על שמירת כשרות (76%), אי-אכילת חמץ בפסח (67%), צום ביום כיפור (68%), הדלקת נרות שבת (66%) ועריכת קידוש בליל שבת (60%).

מנהגי חגים. הרוב הגדול של היהודים הישראלים (85%) סבורים שחשוב לחגוג את חגי ישראל לפי המסורת, אולם הם נוהגים כך באופן סלקטיבי. רובם המכריע (90%) סבורים כך לגבי סדר פסח, ושיעור גבוה (82%) מעידים שהם נוהגים להדליק נרות בחנוכה. שיעורים נמוכים יותר נוהגים שלא לאכול חמץ בפסח (67%), לצום ביום כיפור (68%), לשמוע את קריאת מגילת אסתר בפורים (36%) או לערוך תיקון ליל שבועות (20%). בה בעת מרבית הישראלים היהודים מבקשים לשמור על חופש בחירה אישי ועל קיום פעילויות חול בשבת במרחב הציבורי: יותר מ-60% תומכים בקיום פעילויות ספורט ותרבות בשבת 58% בהפעלת תחבורה ציבורית ופתיחת מרכזי קניות בשבת. כמו כן 51% תומכים בהנהגת נישואים אזרחיים.

מנהגי כשרות. מרבית הישראלים היהודים אוכלים אוכל כשר בבית (76%) ומחוץ לו (70%) ומעידים שהם מקפידים שלא לאכול בשום מצב בשר חזיר (72%). ההנמקה השכיחה לאי-אכילת חזיר היא דתית.

מעמד האישה. הנתונים מראים הבדלים מפליגים בעניין זה בין הקבוצות: 67% מהחרדים סבורים שטוב אם הגבר יהיה המפרנס והאישה תטפל בבית ובמשפחה, לעומת 35% בלבד בקרב הדתיים הסבורים כך, 23% בקרב המסורתיים, 18% בקרב החילונים שאינם אנטי-דתיים ו-20% בקרב חילונים אנטי-דתיים.

ישראל והתפוצות. בשנת 1999 נצפתה התרופפות בסולידריות בהשוואה לשנת 1991: ב-1991 סברו 76% מהמרואיינים שלעם היהודי בתפוצות ולעם בישראל יש גורל משותף, לעומת 68% שסברו כך ב-1999. בשנת 2009 נבלמה ההתרופפות ויהודים ישראלים רבים יותר סבורים שליהודים בישראל וליהודי הגולה יש גורל משותף (73%). מרביתם (81%) גם מסכימים עם הטענה שבלי הדת היהודית העם היהודי לא היה מוסיף להתקיים עד ימינו אלה. עם זאת יותר ממחצית מהמשיבים מסכימים עם ההיגד שהעם היהודי במדינת ישראל הוא עם אחר מהעם היהודי בתפוצות.

יחס לזרמים לא אורתודוקסים ביהדות: מרבית היהודים הישראלים (61%), מסכימים שלקונסרבטיבים ולרפורמים צריך להיות בישראל מעמד שווה לזה של האורתודוקסים.

תפיסות לגבי גיור. מרבית המשיבים (87%) תומכים באפשרות העלייה לישראל וקבלה מידית של אזרחות ישראלית ליהודים. אולם רק מחציתם (53%) תומכים באפשרות זו כאשר מדובר בבני זוג לא יהודים, ועוד פחות מזה (43%) כאשר מדובר בנכדים של יהודים שרק סבא שלהם יהודי. עם זאת שוררת הסכמה רחבה (93%) עם הדעה שיהודי יכול להיות יהודי טוב גם אם אינו שומר על המסורת היהודית. ככלל ניתן לומר שמרבית היהודים הישראלים ( 73% ) מקבלים את העמדה הרשמית במדינת ישראל התומכת בגיור אורתודוקסי כדרך להכרה ביהדותו של אדם (גם אם אינו שומר מצוות), ושיעורים נמוכים יותר ( 48% מהמשיבים) מקבלים גיור לא אורתודוקסי.

הבדלים לפי מוצא. לפי הסקר של שנת 2009, מרבית המזרחים מגדירים את עצמם מסורתיים, דתיים או חרדים (סך הכול: 73%), בעוד מרבית האשכנזים וה"מעורבים" (מי שנולד להורים שאחד מהם אשכנזי והשני מזרחי) הם בעיקר חילונים לא אנטי-דתיים (66% ו-56%, בהתאמה). משיבים ממוצא מזרחי דיווחו יותר מיתר המשיבים על קיום כל המנהגים שנבדקו.

הבדלים לפי רמת הכנסה. ככלל, ככל שעולה רמת הכנסה של הישראלים היהודים, כך יורדת זיקתם למסורת. מרבית בעלי ההכנסה הגבוהה בהרבה מהממוצע מגדירים את עצמם בעיקר חילונים לא אנטי-דתיים או חילונים אנטי-דתיים (62%), לעומת 48%-39% בשאר קבוצות המשיבים. מנגד, מרבית בעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע מגדירים את עצמם מסורתיים, דתיים או חרדים (61%).

העולים מחבר המדינות. בכל ההיבטים שנבדקו העולים מחבר המדינות נמצאו חילונים במידה ניכרת לעומת שאר האוכלוסייה היהודית הישראלית: שיעור גבוה מאוד מהם מגדירים את עצמם בעיקר חילונים לא אנטי-דתיים ומקצתם גם חילונים אנטי-דתיים (סך הכול: 79%), לעומת שאר אוכלוסיית היהודים בישראל (סך הכול: 43%).  באיזו מידה אתה מאמין או לא מאמין ש... , 2009(שיעור העונים "מאמין בלב שלם" או "מאמין אך לפעמים מפקפק")  לאורך השנים (1991, 1999 ו-2009) ניתן להצביע על שתי מגמות עיקריות בנושא האמונה הדתית: בשאלות על אמונה כללית, כמו האמונה בכך שיש כוח עליון שמכוון את העולם, חלה עלייה קלה; ובשאלות יהודיות ייחודיות, כמו האמונה בביאת המשיח, חלה ירידה בשיעור המאמינים בשנת 1999 לעומת 1991, וירידה זו "תוקנה" בשנת 2009 וחזרה לרמתה ב-1991.

"תוצאות הסקר מעידות על המחויבות של יהודי ישראל לשני ערכים גדולים: שמירה על המסורת היהודית, מחד, וגם שמירה על חופש הבחירה האישי, מאידך.  השילוב המרתק הזה יוצר מתחים אך הוא גם מהווה בסיס לקונסנזוס יהודי-ישראלי נרחב המאפשר חיים משותפים במדינת ישראל במאה ה-1." אומר ד"ר אלי סילבר, מנכ"ל קרן אבי חי ישראל.