שופטי בג"ץ, המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, השופטת אסתר חיות והשופט עוזי פוגלמן, דחו את העתירה שהגישו עיריית חברון וכמה תושבים מהעיר נגד סלילת הציר החדש, "ציר דנה", בין קרית ארבע למערת המכפלה.
העותרים טענו כי הציר החדש, אשר בא לשמש חלופה לחלקו המזרחי של "ציר המתפללים" איננו חוקי, מאחר שתחילתו בבניה ללא היתר בניה וסופו בהפקעת הקרקע בלא שהוכח שקיים צורך בטחוני בכך.
גורמי הצבא טענו מנגד, כי הצורך בבנייתו של הציר החלופי היא בטחונית, וכי הפיגוע בציר המתפללים בשנת 2002 במהלכו נהרגו 12 חיילים ואזרחים מוכיח את הצורך הזה. בצבא אף ציינו כי גם כיום אזור זה רוחש פעילות חבלנית ונסיונות לבצע פעולות טרור.
השופטים קבעו, כי עצם העובדה שתחילה סברה המדינה כי יש להרוס את הציר החדש, איננה מהווה כשלעצמה הוכחה לכך שההחלטה שהתקבלה בסוף לפיה יש בציר צורך בטחוני ועל כן יש להפקיע את הקרקע עבורו איננה נובעת מצורך בטחוני.
"שינוי עמדה בנסיבות אלה אינו פסול כשלעצמו, ובוודאי שכך מקום בו המציאות בשטח היא דינאמית. מכל מקום, לא מצאנו כי העותרים הניחו תשתית מבוססת שיש בה כדי ללמד קיומו של מניע אחר, לא בטחוני, ביסוד צו התפיסה", ציינו השופטים.
"לנוכח מסקנתנו בדבר קיומו של צורך ביטחוני לגיטימי ב"ציר דנה", לא מצאנו כי תפיסת המקרקעין לשם הסדרת הציר היא בלתי חוקתית או נוגדת את הדין הבינלאומי. טענות העותרים בעניין זה אינן נוגעות למקרה הפרטני שלהם או לנסיבותיו, אלא לסמכותו הכללית של מפקד האזור לנקוט באמצעי של תפיסת קרקע לשם הגנה על ביטחונם של מתפללים המבקשים להגיע למערת המכפלה. סוגיה עקרונית זו נדונה כבר והוכרעה בפרשת הס. נקבע כי "בהינתן עוצמתה החוקתית של זכות התפילה במקום קדוש ראה המפקד להתיר את המעבר תוך נקיטת אמצעי ביטחון מוגברים. איזון זה, על פניו, עומד במבחן הסבירות", הוסיפו השופטים.