"בצד השני יש חזון של סוג של מדינת הלכה, שנשים יושבות בה בחלק האחורי של האוטובוס או בכלל לא, מדינה שרק חלק עובדים בה, חלק מתגייסים בה, חלק משלמים מסים ויש בה רב ולא שופטים. לא על המדינה הזו חלמו ההורים שלי וגם אני לא חולמת על מדינה זו".
כך אמרה היום ראש האופוזיציה ציפי לבני בכנס הרצליה. לדבריה, לא מדובר בחלוקה של חצי חצי שקורעת את העם. הרוב במדינת ישראל שותף לאותו חזון אבל ההנהגה הפוליטית של הרוב הזו נמנעת וחוששת מהחזון.
יומו השני של כנס הרצליה נפתח בנאומה של יו"ר האופזיציה, ציפי לבני. על רקע ניצחונו של נתניהו בבחירות להנהגת הליכוד, הישגו של פייגלין והרוחות המנשבות מצד הטוען לראשות קדימה מופז ומצד הפוליטיקאי הטרי יאיר לפיד, אמרה לבני במושב "אתגרים בני זמננו": "הוויכוח הפנים ישראלי הוא ויכוח ישן והיסטורי ובכוונת מכוון לא מתנהל הוויכוח האמיתי, והוא החשש שבסופו של דבר המיעוט במדינת ישראל יקבע לרוב את סדר היום".
לבני דיברה על שתי הכרעות הניצבות על השולחן כעת: האחת היא עתיד החברה הישראלית והשנייה היא עתיד ישראל. לדבריה, חלון ההזדמנויות אוזל: "במדינת ישראל יש שני חזונות פוליטיים שונים המתנגשים אחד בשני. מדינה אחת, וזו ישראל בעיניי, היא מדינה יהודית לעם היהודי בה כל אחד מהאזרחים שווים, מדינה המכבדת את הזרמים השונים ביהדות וכל אחד יכול לממש את זכותו ואת אמונתו. מדינה שיש לה שופטים בירושלים, חילוניים או דתיים בלי קשר לצבע הכיפה על ראשה."
"מדינה שחיה בשלום, שהיא לא מדינה מבודדת. מדינה שהיא חזקה כלכלית אבל שכל תושביה נהנים מהצמיחה ושכל אזרחיה נושאים בנטל גם הצבאי. המאבק הוא לא רק המאבק על הקיום הפיזי אלא גם על התוכן, כי אין טעם במאבק אם אנחנו מאבדים את חוט השדרה הערכי.
בהתייחסה ליחסים עם הפלסטינים, אמרה יו"ר האופוזיציה: "בשנת 2012 המילה שלום הפכה למילה גסה. המשמעות של הסדר עם הפלסטינים הוא סיום של סכסוך היסטורי באמצעות חלוקת הארץ, שיש לנו עליה זכות היסטורי, לשתי מדינות לאום. שמדינה אחת היא מדינה מפורזת ובמדינה השנייה נכללים גושים שלא משנה מה סיבת הקמתם וכוללת את המקמות הקדושים".
יו"ר האופוזיציה תקפה את ראש הממשלה ואמרה: "הסדר זה הוא מובן מאליו במדינת ישראל זה מובן מאליו לפלסטינים - ואני אומרת את זה כמי שהיתה במגעים עם הפלסטינים שלא נגמרו בלא - אבל זה הגיע לסיום בגלל שהגיע ראש ממשלה שלקח לו זמן להגיד שתי מדינות."
"ההחלטה השנייה היא החלטה פנימית ערכית אזרחית במסגרתה יהיה חוק השיוויון בנטל, שכל אחד נושא בנטל אזרחי או צבאי והשני לימודי ליבה לכל. שני החוקים האלו יסדרו את פאזל החיים שלנו. ברגע שיהיה ברור שכל התושבים תורמים למדינה ייפתחו שערי התעסוקה לכולם, כי למעשה היום עולם הישיבות הפך להיות מפלט לאלו אשר לא רוצים ומסרבים לתרום לחברה בשל הוראת מנהיגיהם הפוליטיים והרבניים".
לדברי לבני, הדיון על עתידה של ישראל הוא חלק מהביטחון הלאומי. היעדר הליבה יביא גושים שחיים אחד ליד השני שהשיח היחיד ביניהם הוא בעת הרכבת הממשלה, ובו כל צד מבקש את ליטרת הבשר שלו, אבל הוויכוח שלי הוא לא עם החרדים וגם לא עם המתנחלים האידיאולוגיים, הבעייה שלי היא עם מי ששותפים לתפיסת עולמי אבל מתוך מחדל מסרבים לקבל החלטה.
"המהות של הדמוקרטיה היא לא שהכנסת תחוקק חוק שתכשיר עבירה על החוק, כמו בנייה על קרקע פלסטינית. למה בהיעדר הכרעה צריך לבנות, למה צריך להכשיר את העבירה על החוק. בוא נקבע שלא בונים. אנחנו תקועים בוויכוח ישן בין שני מחנות בחברה הציונית אבל היום הוויכוח הוא על הציונות עצמה", אמרה לבני.
לסיכום אמרה לבני, כל מי שיגיד לכם שמדינת ישראל מבודדת בגלל הדלגיטימציה והאיסלמיזציה מטעה אתכם, אנחנו מבודדים כי מדינת ישראל לא הגיע להכרעה והעולם לא מבין אותנו, גם העם היהודי בתפוצות לא מבין אותנו. כשאנחנו נקבל את ההכרעה נוכל להיות המדינה שאנו גאים בה ושגם אני יכולה להיות גאה בה.