"לדעתי המדדים לא נכונים", כך אמר היום שר המדע פרופ' דניאל הרשקוביץ במושב "המחקר והפיתוח בישראל אל מול השוק העולמי" בכנס הרצליה של המרכז הבינתחומי.
לטענת השר הרשקוביץ, הבעייתיות במיצ"ב מתבטאת במבחן התוצאה של הידע היישומי, לדבריו, מדינת ישראל היא המקום השני בעולם מבחינת רמת ההשכלה של האוכלוסיה. מעצמות מדעיות, כגון ארה"ב וגרמניה אחרינו במספר הפרסומים לנפש וכמובן את המעמד של ישראל כמעצמה בתחום החלל.
לדבריו, "אנחנו מקנאים בעולם המערבי בשעה שמה שמעסיק היום את האחוד האירופי והעולם הוא הפער האדיר בין הידע במדע הבסיסי לבין יישומו". אנשים צריכים להפנים שמה שיותר מאפיין אותנו זאת פריצת הדרך והחשיבה מחוץ לקופסא. במידה מסויימת החשיבה הזאת היא אנטי תזה למערכת החינוך. אצלנו יודעים לחשוב מקורי והחשיבה המקורית הזאת היא זאת שמבדילה בין הטובים לבין המצויינים והיוצאים מן הכלל, הדגיש הרשקוביץ.
שלמה הרשקוביץ, מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח – משרד המדע והטכנולוגיה, אמר כי היום ה-OECD שם זרקור על מו"פ. מבחינתם זהו מחולל צמיחה ומאפשר למדינה להתקדם. בישראל יש הרגשה שישראל תרמה תרומה נכבדה למדע העולמי אבל לא השקיעה בעצמה. לדבריו, לא השכלנו לספח את המו"פ העסקי לאוניברסיטאות.
"מחקר ופיתוח זו ההשקעה הטובה ביותר עם התשואה הטובה ביותר", אמר המדען הראשי בתמ"ת, אבי חסון. לדבריו, העולם מבין שהשקעה במו"פ היא הדרך לצאת מהמיתון. אירופה לא במצב כלכלי טוב ועדיין ההמלצה היא להשקיע הרבה יותר במו"פ כי זה יוציא אותם החוצה. חסון התריע על הירידה בהשקעה הממשלתית במו"פ ואמר "צריך לשים לב שאנחנו מורידים את ההשקעה בכל שנה – השקעה ממשלתית וכאן זה נמוך בהרבה מבכל מדינה ב-OECD, זה אומנם מראה על סקטור עסקי חזק אבל זאת השקעה חשובה שמפתחת את התעשיה הישראלית". לדבריו, בלי השקעה רציפה וודאית של הממשלה יהיה לנו קשה מאוד לצאת מהמיתון.
אופיר שוהם ראש המנהל למחקר ופיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, אמר כי תוצרי המו"פ הביטחוני הוא אבן היסוד של ישראל. אנחנו מעצמה קטנה ועלינו לתת תשובה לכל האיומים, זה אתגר למדינה קטנה. אנחנו בנחיתות מספרית ולכן עלינו לעלות עליהם באיכות. זה מתבטא באנשים ובטכנולוגיה שלנו. במו"פ הביטחוני נפגשים גם אנשים וגם טכנולוגיה. כולם שואלים את ישראל על הפלא הזה. כיצד מדינה כל כך קטנה יכולה לפתח מערכות כמו חץ, משגרת לויין לחלל.